עימות סביב הכשרות: עלויות ופיקוח לראשונה מאז תחילת הדיונים התייצב בוועדה מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל, יהודה כהן, בעקבות שאלות חברי הכנסת על השלכות הרפורמה בתחום הכשרות. כהן הבהיר כי הרבנות עוסקת במתן שירותי כשרות בלבד ואינה צד למדיניות הכלכלית. עם זאת ציין כי בשנים האחרונות נרשמת עלייה ניכרת בבקשות לייבוא מוצרי חלב. לדבריו: "אנחנו נמצאים במשא-ומתן עם האוצר על סוגיית הפיקוח. הובטח לנו שהסטנדרט ייקבע על-ידי הרבנים הראשיים ויעמדו לרשותנו הכלים הנדרשים". הוא הדגיש כי חלב ניגר בישראל מחויב להיות "חלב ישראל", כלומר חלב שנחלב בפיקוח יהודי, וכי גבינות קשות מחלב נוכרי אינן מקבלות הכשר רגיל. כהן הוסיף אזהרה ברורה: "אם הרפורמה תצא לדרך, עלויות הכשרות של הייבוא תהיינה גבוהות לעומת העלויות הקיימות כיום בישראל". יו"ר הוועדה ח"כ אוהד טל השיב כי הרפורמה אינה משנה את כללי הכשרות, וכי גם לאחריה לא ייכנס לישראל חלב ניגר שאינו עומד בדרישות ההלכתיות. טענות למחסור מול נתוני השוואה במהלך הדיון עלה שוב נושא החמאה – דוגמה קודמת לפתיחת מכסים. נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת ציינה כי מדד מחירי החמאה בישראל עלה בכ-15% בתקופה הנבחנת, לעומת עלייה של יותר מ-40% באירופה. עוד נטען כי הייצור המקומי התאושש וכי לא נרשמה קפיצה חריגה ביחס למנגנון הפיקוח הקודם. מנגד טענו נציגי ארגוני החקלאים כי גם אם קיימת הוזלה מסוימת, היא שולית ביחס לסיכון המבני למשק החלב. אחד הדוברים אמר כי "הוזלה של עשרים או שלושים אגורות לא מצדיקה פגיעה ביכולת הייצור המקומית". הוויכוח העקרוני: תכנון מרכזי או שוק פתוח במוקד העימות עמדה השאלה האם משק החלב הוא נכס אסטרטגי המחייב תכנון מרכזי, או שענף כלכלי שיש לפתוח לתחרות. נציגי גופי מחקר הזהירו כי במדינות שביטלו תכנון ציבורי בענף נרשמה תנודתיות במחירים וחזרה לתמיכות ממשלתיות משמעותיות. באוצר דחו את ההשוואות וטענו כי כל ענף מחייב בחינה פרטנית, וכי המודל המוצע משלב פתיחה הדרגתית עם מנגנוני בלימה. משרד החקלאות הדגיש את תרומת הרפתות לפריפריה ולגבולות המדינה. לטענת המשרד, משק מתוכנן מאפשר ויסות בין עונות, יציבות מחירים ושמירה על התיישבות חקלאית, במיוחד בעוטף עזה ובגבול הצפון. הוועדה צפויה להמשיך את הדיון ביום חמישי בשעה 10:00, אז תחל בהקראת פרקי החוק הנוגעים לרכישת הליטרים המוגנים ולתוכנית הפדיון.