חיזבאללה העביר ביממות האחרונות מסרים עקיפים למערב, שלפיהם אין בכוונתו לדחוף את האזור למלחמה כוללת אם ארה"ב תבצע תקיפות צבאיות מוגבלות בשטח אירן. לפי דיווחים בלבנון, הארגון הבהיר למתווכים מפריז ומדוחה כי התערבות צבאית ומטחי טילים לעבר ישראל יישמרו למקרה של איום קיומי על יציבות המשטר בטהרן, או לתרחיש של תקיפה רחבת היקף שתערער נכסים אסטרטגיים של הרפובליקה האיסלאמית.
הרקע לדיווחים הוא הערכות בוושינגטון לאפשרות של תגובה צבאית ממוקדת נגד מתקני תשתית ויעדים הקשורים למשמרות המהפכה, בעקבות אירועי הדיכוי האלימים באירן. בישראל בוחנים בזהירות את אמינות המסרים, ובמערכת הביטחון גורסים כי חיזבאללה מבקש בעיקר למנוע פגיעה מקדימה בנכסיו בלבנון בטענה של “הגנה על המדינה”.
אסטרטגיית הריסון והלחץ הפנימי בלבנון
גורמים דיפלומטיים בביירות מצביעים על לחץ כבד המופעל על חיזבאללה מצד הממשל הלבנוני והציבור, החוששים מפגיעה נרחבת בתשתיות המדינה. המסר, כך נטען, נועד לייצר הפרדה בין הזירה האירנית לזירה הלבנונית כל עוד התקיפה האמריקנית תישאר בגדר מהלך מוגבל שאינו משנה את מאזן הכוחות האזורי. מנגד, בטהרן נשמעים קולות הקוראים לשלוחות להפגין אחדות מלאה ביום פקודה, גם אם המחיר יתגלגל אל לבנון.
במקביל נמשכים דיווחים על תיאום ביטחוני בין כוח קודס לחיזבאללה. לפי אותם דיווחים, פגישות שנערכו לאחרונה בביירות (12.02.26) העלו כי לצד המסרים המרגיעים כלפי חוץ, רמת הכוננות ביחידות הטילים הועלתה לרמה גבוהה במיוחד. ההערכה בקרב מומחים היא שחיזבאללה מבקש לשמר מרחב תמרון, כך שיוכל להכריע בזמן אמת אם להסתכן בעימות שיפגע בלבנון, או להימנע ממנו גם במחיר מתיחות מול טהרן.
התרעה ישראלית לממשלת לבנון
ישראל הבהירה בערוצים דיפלומטיים כי היא רואה בממשלת לבנון אחראית לכל ירי שייצא משטחה. גורמים מדיניים בירושלים הדגישו: “דוקטרינת ביירות” תיושם במלוא העוצמה אם חיזבאללה יבחר להתערב בעימות שאינו שלו, וכי פגיעה באירן לא תעניק לארגון חסינות מפני פגיעה קשה ביכולותיו הצבאיות בלבנון. המסר הישראלי נועד גם לחזק בלבנון קולות המתנגדים למערכה, ולהבהיר שהמחיר לא יוגבל לגבול הצפון.
בשלב זה, מוקד תשומת הלב עובר לוושינגטון: היקף היעדים ואופי התקיפה יקבעו אם חיזבאללה יוכל להיצמד למדיניות האיפוק המוצהרת, או שיידחק להגיב באופן שיגרור את לבנון למציאות חדשה. בטהרן ממשיכים לאיים כי “כל תקיפה תיענה בתגובה מוחצת”, אך לפי המסרים העקיפים מלבנון, הארגון מנסה לבנות לעצמו מנגנון שיאפשר להימנע מהיגררות לתגובה אוטומטית, לפחות בתרחיש של פגיעה נקודתית.
התמונה המצטיירת היא של מתח בתוך “ציר ההתנגדות”: אינטרס ההישרדות הלבנוני של חיזבאללה מתנגש עם הצורך האירני בהרתעה רב-זירתית. השאלה שנותרת פתוחה היא האם אירן תאפשר לשלוחה החזקה ביותר שלה לעמוד מן הצד בעת שמטרות בשטחה מותקפות, או שתדרוש פעולה שתבחן מחדש את גבולות “בידול הזירות”.