הממשלה מבקשת להשיב מס רכוש בשיעור 1.5% על קרקעות פנויות - אך ועדת הכספים מאותתת כי ההצעה רחוקה מבשלות. יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, הטיח בנציגי רשות המיסים כי החוק מבוסס על אמצעים טכנולוגיים שטרם קיימים בפועל: "אתם אמורים לתת בין 200 ל-500 אלף שומות, ולא כתוב בחוק איך זה ייעשה. מדובר בוואקום מהותי". ועדת הכספים המשיכה (24.2.26) לדון בפרק ח' (מס רכוש) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת התקציב 2026. ההצעה מבקשת להחיל מחדש מס שנועד למסות קרקעות שבנויה עליהן פחות מ-10% משטחן, תוך קביעת רף מינימום ופטורים שונים. כך אמור לפעול המס באוצר וברשות המיסים הציגו מנגנון חדש, שלדבריהם מתמודד עם כשלים שהביאו לביטול המס בעבר: ריבוי פטורים, קשיים מנהליים והיעדר בסיס נתונים מספק. לטענתם, ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת כיום להקים מנגנון פשוט ובר־אכיפה, עם בסיס מס רחב יותר ושיעור אחיד של 1.5%. בין העקרונות שנקבעו בהצעה:

• פטור לקרקעות בשווי נמוך מ-60 אלף ש"ח לדונם ועד תקרה כוללת של 250 אלף ש"ח לנישום

• ניכוי של 60 אלף ש"ח לדונם חקלאי

• הקלה של 50% מעליית הערך בשנת אישור תוכנית ובשנה שלאחריה

• פטור לעמותות עם אישור לפי סעיף 46 שאין להן הכנסה מהקרקע

באוצר הדגישו כי שני שלישים מבסיס המס מצויים בידי חברות ושליש בידי משקי בית, וכי האלפיון העליון מחזיק כרבע מהקרקעות הפנויות. שווי הקרקעות שבידי גורמים פרטיים נאמד בכ-300 מיליארד שקל, ובידי חברות בכ-500 מיליארד שקל. הוויכוח על השומה העצמית עיקר הביקורת התמקדה במודל השומה העצמית. יועמ"ש הוועדה, עו"ד שלומית ארליך, הזכירה כי למרות הדיבורים על צמצום חיכוך, ההצעה עדיין מטילה על האזרח להעריך בעצמו את שווי הקרקע. מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ, השיב: "בכל דיני המס קודם הנישום מגיש שומה עצמית. זו שומה לחמש שנים, לא אירוע שנתי". לדבריו, עד אוקטובר 2026 יופעל סימולטור שיציע שווי קרקע, ובהמשך תוקם מערכת מבוססת בינה מלאכותית, שלדבריו צפויה להיות מוכנה ברבעון הראשון של 2027. אלא שבוועדה הטילו ספק בלוחות הזמנים. מילביצקי התריע כי אזרחים שאינם בקיאים בשמאות עלולים להגיש שומה נמוכה ולספוג בהמשך הפרשי ריבית והצמדה. אהרונוביץ התחייב כי אם הרשות תדחה שומה בשל היעדר מערכת זמינה, לא יוטלו קנסות והפרשים. פגיעה אפשרית במחירי הדיור סמנכ"ל משרד השיכון, נסי אנג'ל כץ, הציג את עמדת המיעוט בוועדה המקצועית שקדמה להצעה. לדבריו, חסמים תכנוניים והליכי רישוי הם שמעכבים בנייה, ולא היעדר תמריץ מס. "ייתכן שלדבר תהיה השפעה על עליית מחירי הדיור ופגיעה במגמת ירידת המחירים", אמר. נציגי הקבלנים טענו כי יזמים אינם יכולים להאיץ בנייה נוכח ביורוקרטיה, וכי העלות תתגלגל לרוכשים. באוצר השיבו כי מכרזים תחרותיים, ויזמים שיידעו על המס יציעו מראש מחיר נמוך יותר לקרקע. בלשכת עורכי הדין ובאיגודים מקצועיים נוספים התריעו מפני עיוות חלוקתי, במיוחד בפריפריה ובקרב החברה הערבית והדרוזית. ח"כ איימן עודה אמר: "זה לא מס לפי מצב סוציו־אקונומי אלא לפי מה שיש לך. אדמות שעוברות מאב לבן אינן בהכרח עושר". ח"כ חמד עמאר הזהיר כי מדובר בפגיעה ממוקדת בקבוצות שמחזיקות קרקע אך אינן מפיקות ממנה הכנסה. חברות ממשלתיות ותשתיות ח"כ אורית פרקש־הכהן התריעה כי הטלת המס על קרקעות חברת החשמל עלולה להביא לעליית תעריפים. באוצר השיבו כי בעבר ביטול המס לא הביא להוזלה, וכי אין חובה להכיר במס כהוצאה לצורך תעריף. נציגי התעשיינים ונמלי ישראל הזהירו מפגיעה בעתודות פיתוח ובקרקעות תפעוליות שחייבות להישאר ריקות. בלשכת רואי החשבון הוסיפו כי אין כיום מאגר שווי אובייקטיבי, וכי נישום שלא "יקלע" למדד עלול להיקנס ב-15% גרעון. בסיום הדיון קבע מילביצקי כי ההצעה לוקה בחוסרים מהותיים: "שמענו כאן הערות כבדות משקל מכל הכיוונים. החוק כפי שהוגש רחוק מלהיות מוכן. בלוחות הזמנים הקיימים יהיה מאתגר מאוד להתקדם עם הנוסח הנוכחי". המסר לשר האוצר ברור: לפני שמחזירים מס שבוטל בשל עיוותים וחוסר שוויון, נדרש מנגנון יישום סדור, שקוף וזמין - ולא הבטחה למערכת שתקום בעתיד.