ישראל גנץ, ראש המועצה האזורית מטה בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, הגיש לבית משפט השלום בתל אביב תביעת לשון הרע על סך 340,000 שקלים כנגד אהוד אולמרט. זאת בטענה לפיה אולמרט בחר להציגו כמי שמעודד טרור, מסית לאלימות, וקורא לביצוע פשעים חמורים כגון קריאה ל"שריפת כפרים", החרבת והפיכת מרכזי אוכלוסייה ל"עיי חורבות". לדברי גנץ, הוא נאלץ להתגונן מפני האשמות שווא המייחסות לו תמיכה בטיהור אתני ובפשעים נגד האנושות. מדובר בהאשמות שהן בבחינת רצח אופי של ממש, כאשר חומרת המעשים מקבלת משנה תוקף נוכח העובדה לפיה אין המדובר באדם מן השורה אלא בראש ממשלה לשעבר ומי שדבריו מהדהדים בתקשורת. בכתב התביעה נאמר כי במהלך ראיון בתוכנית הטלוויזיה "מוריה וברקו" המשודרת בערוץ 13, הטיח אולמרט בגנץ האשמה קשה ושקרית מיסודה, לפיה הוא נשא דברים במהלך הלוויתה של נרצחת טרור (צאלה גז מהיישוב ברוכין) ואמר כי "התשובה שלנו היא לשרוף כפרים". לטענת גנץ, הוא כלל לא נכח בהלווית המנוחה וממילא לא נשא דברים, וכי מעולם לא אמר את המילים "לשרוף כפרים". התובע טוען כי אולמרט לא הסתפק בכך ובחלוף מספר חודשים פרסם מאמר בעיתון הארץ, במסגרתו ייחס לו תפקיד מרכזי במתן "מעטפת הגנה וגיבוי" לפורעים יהודים אלימים בשטחים. אולמרט נקב בשמו של גנץ במפורש והציג אותו כ"בולט בראשי המועצות האזוריות" המספק תמיכה פוליטית וציבורית לטרור יהודי כביכול. לדברי גנץ, חמור מכך וכדי "לבסס" את טענותיו, חזר אולמרט על השקר מהראיון הטלוויזיוני בערוץ 13, והפעם בגרסה כתובה ומשודרגת באומרו כי זכור ההספד שנשא גנץ בהלווית צאלה גז, לפיו: "הדרך היחידה שתמנע פיגועים קשים כאלה היא הפיכת מרכזי הערי והכפרים מהם יוצאים המרצחים לעיי חרבות". גנץ, המיוצג על-ידי עו"ד ניצן גורן, טוען כי אין סכום כסף שיוכל לתקן במלואו את הנזק שנגרם לשמו הטוב, אך פסיקת פיצויים משמעותיים היא הדרך היחידה להביע סלידה חברתית מדבריו של אולמרט ולנסות ולהשיב את כבודו. טרם הוגש כתב הגנה. הגשת התביעה מסמנת עליית מדרגה בעימות המשפטי והציבורי בין הנהגת ההתיישבות לבין ראש הממשלה לשעבר, אשר מרבה לתקוף את הנהגת הימין. פסק הדין בתיק זה עשוי להתוות את הגבולות שבין ביקורת פוליטית לגיטימית לבין ייחוס עובדתי כוזב של קריאה לאלימות ולפשעי מלחמה.