"התערבות של בית המשפט בעיצומו של הליך החקיקה סותרת את עקרון הכיבוד ההדדי בין הרשויות, ומהווה התערבות בוטה בהליכי עבודה פנימיים של הממשלה ושל הכנסת. העתירות הינן חסרות בשלות ומוקדמות, מכיוון שאין לדעת היום כיצד יימשכו הליכי החקיקה, מה תהא צורתו של החוק שייצא מן הוועדה וכיצד יתקבל בכנסת". כך אומר (26.2.26) שר המשפטים, שלמה קרעי, בתגובתו לעתירות לבג"ץ נגד חוק התקשורת אותו יזם ואשר מצוי בשלבי חקיקה בכנסת. עמותת הצלחה, ארגון העיתונאים ומועצת העיתונות טוענים, כי מדובר בחוק שיפגע בצורה אנושה בתקשורת החופשית וכי נפלו שלושה פגמים מרכזיים בהליכים בעניינו: אישורו בממשלה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית, גלי מיארה; קביעה של רשות האסדרה ולפיה קיים בו פגם מהותי בשל האפשרות לבעלות צולבת בין ערוצי החדשות לערוצים המסחריים; והקמת ועדה מיוחדת בכנסת הדנה בו. קרעי טוען, כי מיארה מבקשת למעשה זכות וטו על הצעות חוק ממשלתיות, להעביר לידיה את הסמכויות הנתונות לנבחרי הציבור ולקבל סמכות ללא אחריות. לדבריו, תיאור השתלשלות העניינים בתגובתה של מיארה הוא מעוות, ובפועל מיארה היא ששברה את הכלים ומנעה את המשך הכנת החוק במסלול המקובל. לשיטתו, העלאת הצעת החוק בלא אישור הייעוץ המשפטי אינה מצדיקה התערבות בחקיקה, וקבלת עמדתה של מיארה בנושא זה תשלול מהממשלה כלי מרכזי למימוש מדיניותה. עוד אומר קרעי, כי על הכנסת להביא בחשבון את עמדתה של רשות האסדרה, ומשרדו עמד בחובה להיוועץ בה. הצעת החוק צריכה לשקף את עמדתו של מי שמציע אותה, ואם לאחר ההיוועצות נותרו חילוקי דעות - גוברת דעתה של הממשלה. הוא מוסיף, כי לחברי הכנסת יש הזדמנות לשמוע את נציגי הרשות - שכמה שינויים שהציעה אכן הוטמעו בהצעה - ולהעריך את ההצעה לנוכח הערותיהם. בנוגע להקמת הוועדה המיוחדת טוען קרעי, כי אין המדובר בפגם כשלעצמו, שכן תקנון הכנסת מאפשר מהלך שכזה. הוועדה הוקמה בעיקר בשל היקף הרפורמה וכמות הדיונים הדרושים, כפי שנעשה ברפורמות קודמות. הוא אינו דוחה את הטענה ולפיה המהלך נעשה בשל התנגדותו של יו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן, לדון בהצעה, אך מוסיף שהוועדה לא הוקמה כדי להיות חותמת גומי להצעה אלא כדי לקיים דיונים רציניים עליה, כפי שאכן נעשה. התגובה הוגשה באמצעות עו"ד יצחק בם.