שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, הטיל (26.2.26) הוצאות בסך 2,500 שקל על משרד החינוך, השר יואב קיש והבכיר שי קלדרון בשל סחבת מתמשכת במסירת תשובה לעתירה לבג"ץ. מדובר בצעד חריג במיוחד ואולי חסר תקדים, בו שר מחויב אישית בהוצאות בשל התנהלות דיונית לקויה. יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ מיקי לוי, וחבר הוועדה, ח"כ משה טור-פז, עתרו ביולי אשתקד בבקשה להורות למשרד החינוך למסור לוועדה "את כל המידע שנמצא אצלם ועניינו ביישום ההחלטה על לימודי ליבה במערכת החינוך החרדי ודרכי אכיפתו להלכה ולמעשה, לרבות פירוט כל מוסדות החינוך שמפרים את חובתם ללמד לימודי ליבה". מאז ביקשה וקיבלה המדינה מספר ארכות, והייתה אמורה להגיב עד 16 בפברואר. במקום זאת, ביקשה המדינה ארכה נוספת - והפעם עד 2.3.26: "מהגורמים הרלוונטים במשרד החינוך נמסר, כי על-אף המאמצים שנעשו על-מנת לעמוד במועד, גם בשים לב להחלטת בית המשפט הנכבד האמורה, גיבוש המענה הנדרש, הכולל נתונים ביחס למאות מוסדות ברשתות החינוך החרדי, טרם הושלם. נוכח האמור, ובשים לב להיקף הנתונים ולעומס עבודה המוטל על הגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך העוסקים במלאכה, נדרש פרק זמן נוסף להשלמת האמור". בא-כוחם של לוי וטור-פז, עו"ד אביעד הכהן, התנגד בחריפות וטען, כי מטרתה של המדינה היא "לדחות את הקץ עד אין קץ". לדבריו, "לאור השתלשלות הדברים עד כה, לא נתפלא אם גם במועד הנוסף שיקבע להם בית המשפט - היה וייענה לבקשתם פעם נוספת - ישובו ויבקשו המשיבים בקשת ארכה נוספת, ולו בטענת שה"י פה"י - 'שבת היום', 'פורים היום', ואחר כך גם 'פסח היום'- וכך עד אין קץ, וחוזר חלילה, ו'שלא ייגמר לעולם'". בשבוע שעבר הודיע מינץ שהוא שוקל לחייב את קיש, קלדרון והמשרד בהוצאות, באומרו שהתנהלותם "אינה תקינה. עומסי העבודה הם נחלת כלל עובדי הציבור במדינה, המשקיעים את מרב זמנם ומרצם באמונה בעבודתם. ברם, שעה שבית המשפט קצב מועד להגשת ההודעה, יש למלא אחר ההחלטה ולעמוד בלוח הזמנים שנקבע. למרבה הצער, החשש שהביע בא-כוח העותרים בסעיף 18 לתגובתו אינו חשש תיאורטי והוא מתגשם לא פעם לעיני בית המשפט בתיקים מסוג זה". הפרקליטות השיבה בשם גורמי משרד החינוך, כי "גיבוש המענה הצפוי לעבור לוועדה, מצוי בשלבי הכנה מתקדמים וכי נעשים מאמצים רבים להשלימו במועד... העיכוב במענה משרד החינוך, נובע מעומס עבודה המוטל על גורמי משרד החינוך הרלוונטיים, וזאת בשל ריבוי משימות, לרבות טיפול במספר הליכים משפטיים, ובשים לב להיקף הנתונים המבוקשים". בהחלטתו היום אומר מינץ: "למעט סקירה על אודות ההליכים שהתקיימו עד עתה, אין בתגובה טעם של ממש מדוע אין להשית על משיבים 4-1 הוצאות בשל התנהלות דיונית לא מיטבית".