בזמן שהכותרות בישראל עסקו במערכה הצבאית מול אירן, השמיים סיפקו אמש דרמה שקטה משלהם. "מצעד כוכבי הלכת" - תופעה שבה שישה גרמי שמיים מופיעים באותה גזרה בקו מעוקל - נראה היטב בשמי הארץ מיד לאחר השקיעה (מוצ"ש, 28.2.26). למרות הניסיונות לקשור בין האירוע למצב הביטחוני, המציאות המדעית פשוטה יותר, גם אם לא פחות מרשימה. חשוב לעשות סדר בנתונים: בניגוד לשמועות שהופצו ברשתות החברתיות, כוכב הלכת מאדים - המזוהה כ"אל המלחמה" - כלל לא היה חלק מההרכב הנוכחי. השישה שהתייצבו אמש הם כוכב חמה, נוגה, שבתאי, צדק, אורנוס ונפטון. הבלבול נבע ככל הנראה מהרצון לייצר הקשר אקטואלי למלחמה, אך מבחינה אסטרונומית מאדים נמצא כעת בזווית אחרת לגמרי. מה ראינו באמת? המונח "יישור" (Alignment) מטעה לעיתים את הציבור. כוכבי הלכת אינם מסתדרים בשורה ישרה בחלל כאילו מישהו מתח ביניהם סרגל; מדובר באפקט של נקודת המבט שלנו מכדור-הארץ. כולם נמצאים כרגע באותו צד של השמש, ולכן נראים לנו מרוכזים לאורך "מישור המלקה". מי שהרים את ראשו כשעה לאחר השקיעה לכיוון מערב, יכול היה להבחין בנוגה הבוהקת ראשונה, ולאחריה בצדק ובשבתאי. כוכב חמה, הקרוב ביותר לשמש, היה הקשה ביותר לאיתור בגלל קרבתו לאופק וחלון הזמן הקצר של דקות ספורות לפני ששקע. הסוד של אורנוס ונפטון רבים מהצופים חשו אכזבה מסוימת כאשר זיהו רק שלושה או ארבעה כוכבים. הסיבה לכך היא שאורנוס ונפטון אינם נראים לעין בלתי מזוינת ברוב תנאי התאורה העירוניים. כדי "לתפוס את כל השישה", נדרשו הצופים להצטייד במשקפת איכותית או בטלסקופ ולמצוא נקודת תצפית חשוכה במיוחד, הרחק מזיהום האור של גוש-דן. בזירה האסטרולוגית, יש מי שביקשו למצוא משמעות עמוקה להתקבצות הזו. נוגה (הרמוניה), צדק (סדר והתרחבות) ושבתאי (גבולות ומשמעת) יצרו תמהיל שמשקף היטב את מצב הרוח הציבורי בישראל: תנועה מתמדת בין חרדה קיומית למשמעת אזרחית ותקווה ליציבות. עם זאת, האסטרונומים מזכירים כי השמיים אינם "רומזים" על קרבות, אלא פשוט ממשיכים במסלולם הקבוע מראש מזה מיליארדי שנים.