מחירי הנפט מזנקים (2.3.26) ביום המסחר הראשון שלאחר תחילת המלחמה באירן, בעוד הבורסות באסיה יורדות וכך גם הבורסה בניו-יורק במסחר המוקדם. החשש המרכזי הוא מפני חסימת מיצר הורמוז, דרכם עוברים למעלה מ-20% מתפוקת הנפט העולמית, דבר העלול להוביל לגל אינפלציוני אם מחיר הנפט יעלה משמעותית לתקופה ממושכת. במקביל, נפתח המסחר בבורסה בתל אביב בעליות חדות של למעלה מ-3% במדדי ת"א-35 ות"א-125, מתוך ציפייה לתוצאות חיוביות של המלחמה.
מחיר הברנט (מן הים הצפוני, המדד המרכזי של הענף) עולה ב-7% ל-78 דולר לחבית. מחיר הנפט מטקסס (WTI, המדד המרכזי לנפט מארה"ב שהיא כיום המפיקה הגדולה בעולם), עולה ב-6.7% ל-71.5 דולר לחבית. שני המחירים עלו בקרוב ל-3% ביום המסחר האחרון שלפני המלחמה (28.2.26), בשל התגברות החששות מפניה.
כמה פרשנים מזהירים, כי מחיר הברנט עלול להגיע ל-100 דולר בתרחיש של עימות מתמשך. בשל מרכזיותו של הנפט בכלכלה העולמית, למרות המעבר הגובר למקורות אנרגיה חילופיים, לשיבושים באספקה ועלייה במחיר יש השלכה רוחבית על כל מדינות העולם ומשקיהן. ארה"ב אומנם מספקת כיום בעצמה את כל צרכיה, אך כפי שניתן לראות - התייקרות בחו"ל באה לידי ביטוי מיידי גם בשוק המקומי.
יוקר המחיה הוא הסוגיה החשובה ביותר מבחינת האמריקנים מן השורה ויש לה השלכות פוליטיות ניכרות, במיוחד לקראת הבחירות לקונגרס בעוד שמונה חודשים. הנשיא
דונלד טראמפ, שניצח ב-2024 במידה רבה בשל סוגיה זו, עשוי להביא בחשבון את מחיר הנפט בבואו להחליט על המשך המלחמה עם אירן - אם כי לא בטווח המיידי.
אירן הודיעה שהיא סוגרת את מיצר הורמוז, המחברים בין המפרץ הפרסי לאוקיינוס ההודי, ושבהם עוברת רוב תפוקת הנפט של סעודיה ויתר מדינות המפרץ. לפחות שלוש ספינות הותקפו ליד המיצרים בידי גורמים שלא זוהו, מסר המרכז הבריטי לסחר ימי. משמרות המהפכה טענו שתקפו והעלו באש שלוש מיכליות אמריקניות ובריטיות; ממשלות שתי המדינות לא הגיבו. השיט דרך המיצרים נפסק כמעט לחלוטין ולפחות 150 מיכליות עוגנות כעת משני צידי הורמוז בהמתנה להתפתחויות.
מדד ניקיי בבורסת טוקיו יורד ב-1.7%, ומדד הנג-סנג של בורסת הונג-קונג - ב-1.6%; בורסת שנגחאי עולה ב-0.5%. במסחר המוקדם בוול סטריט נרשמות ירידות של 1% במדדי דאו ג'ונס וסטנדרד אנד פור 500 ושל 1.3% במדד נאסד"ק.