לא לקבוע מסמרות על פריצת גרעון לשאלות חברי הכנסת הדגיש פרוזנפר כי המבנה הקיים של תקציב הביטחון, הכולל רכש ארוך טווח, נותן מענה מסוים גם לתרחישים הנוכחיים, אך סביר שיהיה צורך בחיזוק ובהעצמה של סעיפים מסוימים. עם זאת הוסיף כי מוקדם מדי להעריך את ההשלכות התקציביות, שכן אלו תלויות במשך המלחמה ובעצימותה. סגנית הממונה על התקציבים, תמר לוי בונה, התייחסה למסגרת הגרעון ואמרה: "לא בהכרח שנצטרך לפרוץ את הגרעון, אין לנו ודאות לגבי משך ועלות האירוע, מוקדם מדי כדי להעריך מה תהיה השפעתו על תקציב המדינה". עוד הוסיפה כי "תמיד אנחנו מעדיפים שתקרת הגרעון תהיה נמוכה", אך בשלב זה לא נכון לקבוע כי יש להגדיל את התקרה.

גם סגנית הכלכלן הראשי, טניה צפור, הציגה את תחזית הצמיחה של בנק ישראל לשנת 2026 - 5.2% - והבהירה כי "כל עוד אנחנו באירוע בסדר גודל של עם כלביא, התחזיות רלוונטיות". באוצר מדגישים כי אם אכן מדובר בסבב דומה בהיקפו ל"עם כלביא", לא צפויה בהכרח פריצה של המסגרות הפיסקליות. הרקע הכלכלי: צמיחה מואצת, אך זהירות פיסקלית הדיון מתקיים ברקע מצגת מקרו שהוצגה לוועדה, ולפיה בשנת 2025 צמח המשק ב־3.1%, ובשנת 2026 צפויה האצה לקצב של 5.2% - תחזית התואמת את בנק ישראל והקרן הבינלאומית. עם זאת, באוצר מודים כי פער התוצר שנוצר בעקבות המלחמה לא צפוי להיסגר בטווח הבינוני, ומוצגת פגיעה מצטברת של כ־3.7% בתוצר ועלייה של כ־8% ביחס חוב־תוצר. תחזית ההכנסות לשנת 2026 עומדת על 575.3 מיליארד ש"ח, לצד מגבלת הוצאה של 659.9 מיליארד ש"ח ותקרת גרעון של 3.9% מהתוצר . יעד האוצר לשנים הקרובות הוא חזרה להפחתת הגרעון לקידומת 3% והתחלת ירידה מחודשת ביחס חוב־תוצר. במצגת הוצגה גם "הטרילמה" של תקציב 2026 - ביטחון, חוב ואזרחים - כאשר באוצר מבהירים כי תוספות לביטחון יבואו בהכרח על חשבון תוספות אזרחיות.