מפת הפיצויים: “מסלול ירוק” עד 30 אלף שקל בחלק המעשי של השיחה, השר סמוטריץ' התמקד במענה לנזקי רכוש ובשילוב הרשויות המקומיות בפינוי ובטיפול הראשוני. הוא הבדיל בין נזק קטן לבין נזק כבד, והציג “מסלול ירוק” לנזקים עד 30 אלף שקל: הגשת תביעה באמצעות טלפון נייד, העלאת תמונות והצעת מחיר לתיקון, אישור מהיר ותשלום בתוך שבעה ימים. הוא גם ציין שימוש במערכת סיוע ממוחשבת שנבנתה כבר במערכה הקודמת. בנוסף פירט מנגנון פינוי: החלטה מיידית על פינוי לבתי מלון באחריות הרשות המקומית, ובהמשך מעבר לדיור חלופי בשכר דירה שהמדינה משתתפת בו, כפוף לאישור נזק שמצריך זמן תיקון משמעותי. הוא גם נקב בסדרי גודל לפיצוי תכולה במקרה של הרס מוחלט: זוג בסביבות 84 אלף שקל, ילד קטין כ־8,500 שקל, ילד בגיר כ־18 אלף שקל. עסקים ועובדים: 75% שכר והבטחה “לא להילחץ” סמוטריץ' ביקש להרגיע מעסיקים ועובדים: אין צורך לקבל החלטות מיידיות, משום שמבחן התשלומים האמיתי מגיע בתחילת החודש הבא. הוא הבהיר שמתווה הסיוע צפוי להישען על המודל הקודם: מסלול פיצוי על הוצאות קבועות לעסקים שחוו ירידה משמעותית במחזור, השתתפות של 75% בעלויות שכר למי שממשיך להעסיק, ואפשרות לחל"ת גם למפרע. כאן נכנסת שכבת “הראיה” מההודעה המשותפת: באוצר ונשיאות המגזר העסקי הודיעו כי ברקע מבצע “שאגת הארי” נערכה פגישה בין סמוטריץ' ליו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי ובכירי הנשיאות, ובה סוכם על הקמת צוות משולב של משרד האוצר ונציגי המגזר העסקי לגיבוש מתווה פיצויים מותאם למבצע הנוכחי. מצד האוצר השתתפו מנכ"ל המשרד אילן רום, הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר, החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו, מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ' ומנהל מס רכוש אמיר דהן. לפי ההודעה, המתווה המתגבש אמור להתבסס על מודל הפיצויים שיושם במבצע “עם כלביא” ביוני 2025 ועל הניסיון שנצבר בקידום מענים למשק “בהיקף ובמועד הנכון”. בהודעה הוכנסה גם “כוכבית” משמעותית: החשיבות בהתבהרות אורך המלחמה ועצימותה כדי לקדם מתווה מוכר, אך מותאם למצב המשק הנוכחי. סמוטריץ' מסר באותה הודעה: "מדינת ישראל חזקה גם בחזית וגם במתן רשת ביטחון למגזר העסקי ולעובדים. כפי שידענו לעשות במערכות קודמות, נדאג למעטפת מותאמת שלא תשאיר אף אחד מאחור. זהו חלק מכריע במאמץ המלחמתי". אמיתי הוסיף: "המגזר העסקי הוא עמוד התווך של החוסן הכלכלי והלאומי בעת מלחמה. אנו פועלים באחריות ובשיקול דעת לגיבוש מתווה פיצויים ממוקד, אפקטיבי ובר יישום". המסר הזה בנוי נכון תקשורתית, אבל הוא עדיין בעייתי כלכלית עבור חלק מהמשק: לעסקים קטנים עם תזרים שביר, “עוד כמה שבועות” עשויים להיות ההבדל בין שרידות לסגירה. ההודעה המשותפת משפרת את אמינות הכיוון, אבל עדיין לא עונה לשאלת הגשר התזרימי עד שהכסף ייכנס בפועל, וזה החור שהקוראים יחפשו בו תשובה. החלב: מלחמה על המדפים באופן חריג יחסית לשיחת חירום, סמוטריץ' לא עזב את נושא יוקר המחיה והחזיר אותו למרכז. הוא טען שהמחסור בחלב מפוקח אינו גזירת גורל אלא תוצאה של תמריצים של יצרניות גדולות להעדיף מוצרים שאינם בפיקוח, והצהיר כי ימשיך לקדם את רפורמת החלב “ששומרת על החקלאות” ובמקביל שוברת כוח שוק ומגדילה תחרות. השר הצביע על מחדל שוק אפשרי, אבל התעלם כמעט לגמרי מהשפעות הלוגיסטיקה בזמן לחימה ומהשאלה האם שרשרת האספקה, כוח האדם וההפצה לא נפגעים גם בלי “כוונה” של יצרנים. זו נקודה שמחייבת בדיקה משלימה מול גורמי ענף, רשתות ונתוני ייצור והפצה. התקציב: יעד סוף מרס ולחץ פוליטי בנוגע לתקציב המדינה, סמוטריץ' הציב יעד חד: העברת תקציב עד סוף חודש מרס. הוא הסביר שמדינה במלחמה אינה יכולה להישען לאורך זמן על תקציב המשכי, משום שצריך לתת מענה לצורכי הביטחון לצד הצרכים האזרחיים. הוא גם קרא לאופוזיציה “לשים פוליטיקה בצד” בטענה שאופוזיציה אינה יכולה להיות “נגד המדינה”.