מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם, התייצב הערב (4.3.26) מול המצלמות בנאום שכולו ניסיון להסיר אחריות מהארגון ולהטילה על ישראל, ארה"ב ואפילו על ממשלת לבנון עצמה. בלב דבריו עמדה התהייה הרטורית: "האם מטח רקטות אחד מצריך או מצדיק מלחמה?", אלא שקאסם כבר גיבש תשובה: לטענתו, ישראל אינה מגיבה לירי, אלא מוציאה לפועל תוכנית תקיפה שהוכנה מראש, ללא קשר למעשי הארגון.
קאסם חשף בנאומו כי "מתווכים" פנו לארגון לפני כחודש, סביב המתיחות מול אירן, ושאלו האם חיזבאללה יתערב. לדבריו, התשובה שקיבלו הייתה שישראל תתקוף את הארגון בכל מקרה – בין אם לפני אירן ובין אם אחריה. בכך ניסה קאסם לצייר את המערכה הנוכחית כגזירת גורל בלתי נמנעת, תוך שהוא מאשים את ישראל בהפרה שיטתית של הסכם הפסקת האש מנובמבר 2024.
חלק ניכר ויוצא דופן בנאומו הוקדש למתקפה חזיתית על ממשלת לבנון. קאסם כינה את התנהלות הממשלה "חטא" ו"פלא שאין כמותו", כשהוא מאשים את שריו של מיקאתי בכך שהם "מזדהים עם דרישות ישראל" במקום להגן על "בני עמם" – קרי, לוחמי חיזבאללה. הוא דחה בתוקף את הקריאות מבית לפירוק הארגון מנשקו, וטען כי הנשק הוא "זכות לגיטימית, אנושית ודתית" המעוגנת בחוק הבינלאומי ובכתב המינוי של הממשלה עצמה.
קאסם חתם את דבריו בקריאה נואשת ל"דף חדש" עם מתנגדיו מבית, תוך דרישה שלא "יתקעו סכין בגב ההתנגדות" בזמן המלחמה. למרות פערי הכוחות הניכרים, עליהם הודה במפורש, הצהיר קאסם כי הארגון יילחם "עד להקרבה מקסימלית" (استماتة - אסתמאתה), והבהיר כי היעד הסופי נותר ללא שינוי: עצירת "התוקפנות האמריקנית-ישראלית" ונסיגה מלאה של צה"ל.
קאסם ניסה לייצר דטרמיניזם – המלחמה הייתה קורית בכל מקרה, לכן חיזבאללה אינו אשם בפריצתה. זהו מהלך שנועד להשקיט את הביקורת הפנימית בלבנון על כך שהארגון "הביא את המלחמה על המדינה". הוא מודה למעשה בכישלון המסלול הדיפלומטי ("לא השיג דבר במשך 15 חודשים") ובכך נותן אור ירוק להמשך הלחימה, תוך שהוא מציג את פריסת צבא לבנון בדרום כצעד חסר תועלת שלא מנע את התקיפות הישראליות.
הביקורת הישירה שלו על ממשלת לבנון חריפה מהרגיל. היא מעידה על כך שהלחץ הפוליטי בביירות להוצאת חיזבאללה מהמשוואה (החלטה 1701) מתחיל לחלחל ולהכאיב לארגון.
קאסם משתמש במונח "מלחמה אמריקנית-ישראלית" כדי להגדיל את קנה המידה של העימות ולהצדיק את ההפסדים הכבדים שסופג הארגון מול "מעצמות".