ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ממלא-מקום יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר, החלה (5.3.26) לדון בסעיפי הצעת חוק שמטרתה להסדיר שיקום מתחמי מגורים שנהרסו במלחמה בדרך של התחדשות עירונית, ולהכינה לקריאה שנייה ושלישית. לפי דברי הוועדה, מדובר במנגנון ייעודי שנועד לאפשר קידום מואץ של מהלכי שיקום במתחמים שנפגעו, תוך שמירה על עקרונות תכנוניים וזכויות הדיירים. ח"כ אשר, שהצעת החוק הפרטית שהגיש מוזגה עם הצעת החוק הממשלתית, הציג קו ברור: "הצעת החוק שמונחת היום על שולחן הוועדה נותנת מענה ממוקד ומהיר לשכונות שנפגעו קשות. בניגוד להצעה הממשלתית שהייתה מסורבלת ויכולה הייתה לקחת זמן, הפתרון שלנו הוא פרקטי ומתחשב בזכויות הקנייניות אבל גם מאפשר את ההתחדשות העירונית שהשכונה זקוקה לה. זו האחריות שלנו כלפי הערים והשכונות שנפגעו". מה חדש בנוסח שנדון עו"ד תומר רוזנר, היועץ המשפטי לוועדת הפנים והגנת הסביבה, הדגיש כי הנוסח שמונח כעת על השולחן שונה מאוד מהנוסח שהגישה הממשלה, והסביר שהחוק מיועד למצבים של הרס באזור עירוני מיושב, עם נזק לבניינים לא מעטים הסמוכים זה לזה, באופן שמצדיק הריסה והקמה מחדש במסגרת מתחם שיוגדר להתחדשות עירונית. לדבריו, החלק הראשון עוסק בהליך ההכרזה על מתחמים רלוונטיים ובבחינה האם הם מתאימים להתחדשות עירונית. במסגרת זאת מוצע להקים צוות מייעץ שיביא לממשלה המלצה על המתחמים הראויים, וכן לשלב "הליך קצר של שיתוף הציבור" כדי לאפשר העברת הערות. במישור התכנוני, רוזנר אמר כי הוועדה התבססה על ההצעה הממשלתית אך הוסיפה שיפורים שמטרתם לחזק את הוועדה המקומית ולקצר את ההליך ככל האפשר. במקביל, הוא תיאר הליך קנייני "שונה לגמרי" מהמקובל בפינוי בינוי רגיל, כולל אפשרות לצרף למתחם גם בניינים שלא ניזוקו במלחמה, לכלול מגרשים ריקים, ולהפעיל מנגנונים שנועדו לזרז ולתמרץ את התהליך. אחד החידושים המרכזיים שעליהם הצביע רוזנר הוא הפחתת הרוב הנדרש לצורך התחדשות עירונית, לצד מנגנון "חלופת יציאה" שמאפשר לבעלי זכויות לקבל תמורה כספית במקום להצטרף לעסקה חדשה. במקביל, הוא הציב דגל אזהרה מהותי: לטענתו, הצעת החוק חסרה תנאים לבחינת היזם בהיבטים של איתנות פיננסית, וללא תנאים כאלה "יהיה קושי להתקדם" עם החוק. דיירים סרבנים והאיזון שבית המשפט יידרש לו רוזנר הסביר כי לגבי דיירים סרבנים, ההצעה מאפשרת לבעלי דירות המחזיקים ברוב הנדרש לפנות לבית המשפט ולבקש לחייב את הדייר הסרבן להתקשר בעסקה או לבחור בחלופת היציאה. לדבריו: "בית המשפט ישקול לא רק את טעמי הסירוב אלא גם את האינטרס הציבורי בקידום העסקה. יש פה איזון אחר שבית המשפט יצטרך לעשות". הוא הוסיף הסתייגות מקצועית שמאפיינת את הדיון כולו: "ההתלבטויות הן קשות בגלל המתח בין אינטרסים ציבוריים לפרטיים. הפתרונות הם לגיטימיים אבל לא מושלמים. אנחנו משתדלים שינתן מענה מיטבי אך לא בטוחים שיהיה מושלם". בצד הממשלתי נשמע לחץ להספיק את החקיקה בזמן. יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אמר כי הציבור מצפה למסלול מהיר של שיקום. מתן יגל, נציג משרד האוצר, ניסח זאת בצורה חדה: "לכולנו יש צפרדעים שצריך לבלוע. בסוף החודש הכנסת יוצאת לפגרה ואני חושב שצריך להספיק להעביר את החוק לטובת הציבור שכ"כ מחכה לו". עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לעניינים אזרחיים, הגדירה את המהלך כחריג במורכבותו ואמרה שמדובר ב"חוק מורכב עם המון איזונים, והכנסת עשתה עבודה מאוד משמעותית בניסוח שלו". לדבריה, נותרו סעיפים שבהם קיימים עדיין חילוקי דעות, והם יילובנו במהלך הדיונים. לפי מה שנאמר בדיון, החוק צפוי להיות רלוונטי ככל הנראה לארבעה מתחמי מגורים שנהרסו במסגרת "עם כלביא", ועוד מספר מתחמים שנהרסו ב"שאגת הארי". הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, ובו ימשיכו לקרוא את סעיפי החוק. החוק מכוון נכון לבעיה אמיתית של שיקום מהיר אחרי הרס רחב, אבל הוא נוגע בעצבים החשופים של התחדשות עירונית: רוב נדרש נמוך יותר, התמודדות עם סרבנות, וחלופת יציאה בכסף. בלי מסנני איכות ברורים ליזם ובלי מנגנון פיקוח שימנע כניסת גורמים חלשים, קיים סיכון שהמסלול המהיר יהפוך למסלול של עיכובים, מחלוקות ותביעות, בדיוק במקום שבו המדינה מבקשת ודאות.