שופט בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, תומר סילורה, דחה לבקשת הצדדים תביעה בסך 360,000 שקל שהגיש מכון ויצמן נגד פרופ' צבי קם. הצדדים הודיעו שהגיעו להסכמות אותן לא פורטו והצהירו כי "ימשיכו לקיים שיתוף פעולה מקצועי ואקדמי וישמרו כל אחד על שמו הטוב של משנהו". התביעה הוגשה בשנת 2024 ונטען בה, כי קם קיבל בצורה כוזבת מאות אלפי שקלים במשך שמונה שנים בשיתוף פעולה מצידו של פרופ' אורי אלון. לדברי המכון, קם הוא פרופסור אמריטוס (במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא9 משנת 2013. מאז ועד 2022 הועסק כביכול קם כיועץ אקדמי בשכר לקבוצת המחקר של אלון, עמיתו למחלקה, תמורת 5,840 שקל לחודש - העסקה ותשלום שנעשו בניגוד לכללי הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה (הות"ת) ולנוהלי המכון עצמו. בכתב ההגנה טען קם, כי כל "כל חטאו" היה בקשתו לקבלת החזר הוצאות נסיעה למכון, אשר בוצעו בהתאם לדרישת המכון. לדבריו, הוא התנהל בשקיפות מלאה מול הגורמים המוסמכים במכון, שטענותיו בדבר אי-עמידה בנהליו - אין לו אלא להפנות לעובדיו שלו. דמי הייעוץ שולמו לו תמורת נסיעותיו למכון, מתוך אינטרס כלכלי של המכון ועל-פי הסכמי העסקה שהכין האחרון. עוד טען קם: "תובענה זו הוגשה במטרה לנקום בנתבע ולפגוע בשמו הטוב, על-רקע מאבק קודם ושונה בתכלית – במסגרתו ניסה המכון לכפות על הנתבע למכור לו נכס בבעלותו במחיר מופחת ביותר. לאחר שהתובע כשל בניסיונו 'לכופף את ידו' של הנתבע, חיפשו גורמים ספציפיים במכון דרך לנקום בנתבע, ובחרו בהגשת תביעת הסרק דנן - תביעה שאינה מכבדת את אחד ממכוני המחקר החשובים בישראל". לדבריו, אין הוא מפרט מעבר לכך בשל הסכם סודיות בין הצדדים. כאמור, סילורה נתון (5.1.26) תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים ובירך אותם על כך. את מכון ויצמן ייצגה עו"ד אסתי נדל, ואת קם - עו"ד אריאל מייטליס.