הרשות הפלשתינית תפצה ב-32.8 מיליון שקל את קרוביו של נער שנרצח בפיגוע בירושלים בדצמבר 2001 - קובע (8.3.26) נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית. הוא דחה את ערעורה של הרשות על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט אלעזר נחלון), בו נפסק אחד הסכומים הגדולים ביותר אי-פעם למשפחתו של קורבן טרור בודד. החוק מאפשר כיום לממשלה לקזז פיצויים שכאלה מכספי המיסים שהיא גובה עבור הרש"פ. מחבל מתאבד התפוצץ ב-1.12.01 ליד מדרחוב בן-יהודה בירושלים ו-11 בני אדם נרצחו. תביעתם של קרובי הנער היא שהובילה את בית המשפט העליון בשנת 2019 לפסיקה העקרונית, לפיה מדיניות התשלום של הרש"פ למחבלים מטילה עליה אחריות ישירה ואישית לפיגועים שהללו מבצעים וניתן לחייב אותה בפיצויים תרופתיים, אך לא בפיצויים עונשיים. בשנת 2024 נכנס לתוקפו החוק המאפשר לחייב את הרש"פ גם בפיצויים לדוגמה (עונשיים) של 10 מיליון שקל בגין מוות ושל 5 מיליון שקל בגין נכות. על בסיס חוק זה קבע נחלון, כי הרש"פ תשלם פיצוי עונשי בסך 10 מיליון שקל, והוסיף 15 מיליון שקל לאמו ולשני אחיו של המנוח (אביו נפטר תוך כדי ניהול ההליך). כל זאת, בנוסף לפיצויים בסך קרוב ל-8 מיליון שקל על נזקיהם. עמית דוחה תחילה את ערעורה של הרש"פ נגד חוק הפיצויים, שכן בג"ץ כבר דחה עתירה נגדו. השאלה המרכזית בה הוא דן, היא האם חוק הפיצויים חל גם על פיגועים שבוצעו לפני כניסתו לתוקף, ותשובתו חיובית. החוק קובע במפורש שהוא חל על תביעות תלויות ועומדות וגם על תביעות שטרם הוגשו אך לא התיישנו, מציין עמית, והדבר גם עולה עם מטרותיו. עמית קובע לראשונה, כי חוק הפיצויים הוא רטרוספקטיבי - משנה כלפי עתיד את ההשלכות המשפטיות של פעולה שנעשתה לפני כניסתו לתוקף. אין בכך פגם, ודאי כאשר המחוקק גילה דעתו במפורש שזו כוונתו, ולכן לא תישמע טענת הרש"פ לפיה יכלה להסתמך על כך שלא תחויב בפיצויים עונשיים. "תגמול טרור היה עבירה פלילית, ואשרור טרור היה עוולה נזיקית, עוד קודם לכניסת החוק לתוקף", מזכיר עמית. עוד דוחה עמית את טענת הרש"פ, לפיה המחוזי לא אפשר לה להציג ראיות שיפריכו את החזקה הקבועה בחוק ולפיה היא תומכת כספית במחבלים. הרשות טענה, כי מדיניותה השתנתה וכי כיום קיים "מנגנון תמיכה וסיוע סוציאלי הנשען על אמות מידה שעניינן מצב סוציואקונומי של הזכאים". עמית מציין, כי אחריותה של הרש"פ נקבעה לפי פקודת הנזיקין (בה אין חזקה כזאת), ורק לאחר מכן הופעל חוק הפיצויים המאפשר כאמור להטיל עליה גם פיצויים עונשיים. הפיגוע בוצע כזכור בשנת 2001, הרש"פ תגמלה אז מחבלים ושינוי המדיניות שנים לאחר מכן אינו יכול לסייע לה, מוסיף עמית. עמית ממשיך וקובע, כי חוק הפיצויים חל גם על נפגעים עקיפים (כמו קרוביו של הקורבן). לבסוף הוא דוחה את הטענה נגד הפיצוי שנפסק, שכן החוק קובע במפורש שזהו הסכום - ולא שזוהי תקרתו. "הגם שמדובר בחוק חריג עד מאוד בנוף החקיקה הנזיקית, לשון החוק ברורה ומשרתת את תכליות החוק – פיצוי לנפגעים ממעשי טרור לצד הרתעת המעורבים בביצוע מעשי הטרור ואת המתגמלים על כך", מסכם עמית. הרשות חויבה בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. השופטות יעל וילנר וגילה כנפי-שטייניץ הסכימו עם עמית. את הרש"פ ייצג עו"ד אריה כרמלי, ואת משפחת הנרצח - עוה"ד מאיר סחיווסחורדר ואריאל מייטליס.