ועדת הכספים המשיכה (8.3.26) בדיוניה בתקציב המדינה לשנת 2026, ובמקביל קידמה את הדיון בפרקי חוק ההסדרים - ובראשם ההצעה להטיל מס מיוחד על רווחי הבנקים. הצעת החוק קובעת מס רווח נוסף בשיעור של 15% על בנק שאינו מוגדר כבעל היקף פעילות קטן, אם רווחיו בשנה מסוימת עולים ביותר מ־50% מהממוצע השנתי של רווחיו בשנים 2018-2022. מדובר בהוראת שעה שתעמוד בתוקף עד שנת 2030. לגבי שנת 2026 נקבע כי המס יחול באופן יחסי לחלקה של השנה. הבנקים: פגיעה באשראי ובציבור נציגי איגוד הבנקים שבו והדגישו כי רווחי המערכת הבנקאית בשנים האחרונות נובעים מהתייעלות וגידול בהיקף הפעילות, ולא מרווחי יתר חריגים. לדבריהם, אם הממשלה מבקשת למסות רווחים שמקורם בריבית גבוהה - עליה לקבוע מנגנון שיביא לירידה במס ככל שהריבית במשק תרד. עוד ביקשו באיגוד לקבל השוואות לרווחיות בענפים אחרים, בהם ביטוח והייטק, וטענו כי המיסוי המוצע עלול לפגוע בהכנסות המדינה, בעסקים ובמשקי בית. לטענתם, הדברים אף עולים מדוח הוועדה המקצועית שבחנה את ההיטל הקודם. באיגוד ציינו כי במסגרת ההסדר הקודם הגיעו הצדדים לפשרה מוגדרת בזמן ובסכום, והעריכו אז כי השלכות ההיטל תהיינה מצומצמות. כעת, כך לדבריהם, מוצע שיעור גבוה בהרבה מנקודת המוצא שעליה דנה הוועדה המקצועית. לטענה בדבר רווחי העתק שפורסמו לאחרונה, הדגישו כי כ־60% מהרווחים עוברים לציבור באמצעות דיבידנדים, ולכן בפועל מדובר במס המוטל גם על כספי הציבור. יו"ר הוועדה: הדוחות מפריכים את הטענות יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, תהה מדוע ההיטל הקודם לא הביא לצמצום בהיצע האשראי, אם אכן יש קשר ישיר בין מיסוי לבין פגיעה באשראי. עוד ביקש לדעת האם העלויות גולגלו לציבור. לדבריו: "אנחנו רואים גם שהם מציעים לעובדים הצעות לאופציות, רואים שלוקחים חלק מהרווחים בשנת 25 ומשתמשים בהם כדי לקנות בחזרה את המניות מהציבור, מדברים על זה שגם בשנת 26 ו-27 הם צופים רווחים דומים, כך שהטענה שהיה רווח חד-פעמי או ההתייעלות קצת לא עומדים מול המציאות". האוצר: החלטת מדיניות במסגרת הסבירות במשרד האוצר הבהירו כי הצוות המקצועי מצא טעמים לכאן ולכאן, והמליץ כי מדובר בשאלת מדיניות שיש להכריע בה ברמה הפוליטית. ההחלטה, כך נמסר, התקבלה בידי שר האוצר במסגרת סמכותו ובהתאם לשיקולי מצב פיסקלי ורווחיות הבנקים. סמנכ"ל משרד האוצר, יוראי מצלאוי, אמר בדיון: "אין אח ורע במערכת הבינלאומית לתשואה להון במערכת הבנקאית". לדבריו, אם הצוות היה סבור שאין מקום למס - היה אומר זאת במפורש. הוא הוסיף כי ההבדל בין מס של 10% שנדון תחילה לבין 15% שאושר עומד על כ־340 מיליון שקל בסך הכול, וכי מדובר בפער סביר הנמצא במסגרת הסמכות והסבירות. עוד ציינו באוצר כי אומנם יש לנקוט משנה זהירות נוכח מרכזיות המערכת הבנקאית ושיעור המס הגבוה המוטל עליה בהשוואה בינלאומית, אך לצד זאת נשקלו רווחי הבנקים והמצב התקציבי, והתקבלה החלטה להחמיר את המיסוי. המשך הדיונים: מס הכנסה וקופות גמל בהמשך היום דנה הוועדה גם בפרק העוסק בריווח מדרגות מס הכנסה ובפרק להסדרת מיסוי קופות גמל. במהלך הדיון עלה כי ייתכן שצעדים שונים במסגרת חוק ההסדרים ייבחנו מחדש נוכח עלויות הלחימה, וכי ההכרעה תתקבל בהתאם להימשכותה ולהיקף העלויות שיוערך.