שופט בית המשפט המחוזי מרכז, עמית מיכלס, אוסר (9.3.26) על יונתן אוריך לעמוד בקשר עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עד 19 בחודש. מיכלס קיבל את ערעורה של המשטרה על החלטתו של נשיא בתי משפט השלום במחוז המרכז, מנחם מזרחי, שדחה את בקשתה להאריך את איסור יצירת הקשר על-רקע פרשת הבילד. מזרחי נימק את החלטתו בכך ששמו של נתניהו לא נזכר ברשימת מנועי הקשר אותה אישר השופט המחוזי יעקב שפסר בהחלטה קודמת. מיכלס קיבל את טענת המשטרה, לפיה שמו של נתניהו נזכר ברשימה שעסקה בחשד לשיבוש חקירת הפרשה. "המסקנה לפיה שמו של ראש הממשלה הוחרג מרשימת השמות אינה יכולה לעמוד. נהפוך הוא. עיון בנימוקי החלטת השופט שפסר מעלה, ששמו של ראש הממשלה כאחד ממנועי הקשר עם המשיב עמד לנגד עיניו, תוך שהודגש מפורשות הצורך החקירתי לשמור על סביבת חקירה נקייה", מציין מיכלס. מיכלס מוסיף, כי האבחנה שביקש אוריך לעשות בין הרשימה הנוגעת לבילד לבין הרשימה הנוגעת לשיבוש היא מלאכותית ובלתי הגיונית, בשל הקשר ההדוק בין השתיים. בנוסף לכך, "לא ניתן להתעלם מההתפתחות החקירתית המשמעותית שחלה בתיק השיבוש, שהניבה חומר חקירה שלדעת גורמי אכיפת החוק מחייב גביית הודעה מראש הממשלה בשתי הפרשות". מיכלס מזכיר את הודעת המשטרה בדיון, ולפיה בכוונתה לבקש שוב לתאם מועד לגביית העדות "ויש לקוות שהפעם הדבר יסתייע". לצד זאת, מיכלס מביע את התקווה שלאחר מכן תסתיים החקירה בהקדם. מיכלס מוסיף: "בהינתן העובדה שהתנאי המבוקש אינו תנאי מכביד בהשוואה לתנאי שחרור הכוללים הגבלת חירות או איסור עיסוק גורף, ועל כן הוא אינו פוגע במידה קשה בזכויות יסוד בסיסיות של המשיב, ולנוכח חשיבות החקירה ומורכבותה, דומה שהיה מקום להיעתר באופן מלא לבקשה להארכת התנאים". מיכלס גם מותח ביקורת על סירובו של מזרחי לעכב את ביצוע ההחלטה כדי לאפשר למשטרה לערער עליה; מיכלס עצמו עיכב את ביצועה למחרת, כאשר בשעות הביניים יכול היה אוריך לשוחח עם נתניהו (אך לא בנושאי החקירה). "בשורה ארוכה של פסקי דין עמד בית המשפט העליון על הצורך לאפשר למדינה לערור על החלטות הדוחות את בקשתה, זאת טרם יישום ההחלטה והפיכת הערר לתיאורטי, ותוך מתן פרק זמן סביר לערכאת הערר לקיים דיון בערר", הוא מזכיר. הדברים נפסקו לגבי מי שמצוי במעצר, והם בקל וחומר כאשר מדובר בתנאי שחרור בערבות, ממשיך מיכלס. "כידוע, ואף בזאת איני מחדש דבר, מתן עיכוב ביצוע אינו מלמד דבר על תוכן ההחלטה, שניתנת בשיטתנו המשפטית על-ידי כל שופט באופן עצמאי ובהתאם לתפיסתו המשפטית, אלא שהוא מאפשר התנהלות תקינה במעבר הדיון בין הערכאות השונות, ואת קיום הדיון בערכאת הערר טרם הפכה ההחלטה מושא הערר ל'מעשה עשוי'".