הברחות הסחורות לעזה המיוחסות לבצלאל זיני ולתריסר נאשמים נוספים אינן מהוות סיוע לאויב במלחמה (עבירה שהעונש המירבי עליה הוא מוות) ואינן מהווה מעשה טרור. כך אומר (9.3.26) שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אלון גביזון, בהחלטה העוסקת בבקשת המדינה לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים. המדינה טוענת, כי הברחת סחורות לעזה מסייעת לחמאס, משום שהוא משתלט עליהן ומשתמש בהכנסות למימון פעולותיו - ולכן מדובר בסיוע לאויב במלחמה ובפעולה ברכוש טרור. גביזון דוחה פרשנות זו, וקובע - בניגוד לעמדת המדינה - שיש מקום לדון בסוגיה כבר בשלב המעצר ולא להמתין לתיק העיקרי, אם כי מציין שקביעותיו הן במישור המעצר בלבד. גביזון אומר: "מעשי ההברחות לכאורה המיוחסים למשיבים חמורים, מלמדים על כשל ערכי והעמידו בסכנה מיותרת את חיילי צה"ל, כל משיב לפי חלקו בכתב האישום ונסיבות מעשיו. עם זאת, לא רק חומרת המעשים עומדת לביקורת שיפוטית בענייננו, אלא גם האישומים המיוחסים למשיבים והשאלה האם עובדות כתב האישום מקיימות לכאורה את העבירות המיוחסות". לדברי גביזון, "הגם חומרת המעשים והעובדה כי אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה ביחס למסד העובדתי שבכתב האישום ולמרבית העבירות שיוחסו למשיבים, אין במעשים כדי לקיים אחר יסודות העבירות הביטחוניות. דומה כי הפרשנות החדשה אותה נותנת המבקשת לעבירות הביטחוניות עומדת בניגוד ללשון החוק, תכליתו והפסיקה הנוהגת". גביזון מסביר: "אין מחלוקת כי מעשי ההברחות לכאורה המפורטים בכתב האישום אינם דומים למעשים שפורטו עד כה בפסיקה ואשר הוכרו כמעשים המהווים סיוע לאויב במלחמתו בישראל. דומה כי גם אין מחלוקת כי חומרת המעשים שבענייננו נופלת בהרבה מחומרת המעשים שפורטו עד כה בפסיקה". הנאשמים פעלו (כנטען) בשל בצע כסף ולא ממניע אידיאולוגי, ולא ניתן לראות בהם את ידו הארוכה של חמאס. לא מדובר בהתארגנות ומעשיהם אינם בעלי חומרה מופלגת או פגיעה ישירה בביטחון המדינה. לדברי גביזון, ייחוס עבירות אלו מנוגד להנחיית היועץ המשפטי, לפיה "המחוקק ביקש לאסור על מעשים מהותיים ומשמעותיים שיש בהם כדי לסייע לאויבי ישראל במלחמתם... במקרים בהם לא ניתן להוכיח זיקה של אדם לארגון מחבלים ספציפי, ייעשה שימוש בעבירה דנן רק אם קיימת מובהקות ברורה של המעשה כמעשה המסייע לאויב, או המשתלב באסטרטגיה שלו, וכמובן לאחר שהוכחה הכוונה לסייע לאויב... העמדה לדין בעבירת הסיוע לאויב בזמן מלחמה תיעשה, דרך כלל, רק מקום שהאירוע הינו בעל עוצמה מספקת להוות מעשה שיש בו כדי לסייע לאויב במלחמתו באופן מהותי". עוד אומר גביזון, כי איש מהנאשמים לא ביקש לסייע לחמאס, וכי מאחר שהסחורות הונחו בשטח הרצועה שבשליטת צה"ל - קיים קושי מהותי בטענה לפיה ידעו ברמה גבוהה של ודאות שהסחורות יגיעו לידי חמאס. הוא מציין, כי רק בחקירתם האחרונה של הנאשמים יוחסה להם עבירה זאת, וכי הפרקליטות שליוותה את התיק כנראה לא סברה שביצעו אותה. מאותן סיבות, מציין גביזון, לא ניתן לייחס להם עבירה על חוק המאבק בטרור. לצד זאת אומר גביזון: "הגם שמצאתי כי התשתית הראייתית בענייננו אינה מבססת את יסודות העבירות הביטחוניות שבכתב האישום, סבורני כי יש בעבירות הנוספות אשר בוצעו לכאורה בזמן מלחמה כדי לקיים אחר עילת המעצר - מסוכנות, כל משיב לפי חלקו בכתב האישום ונסיבותיו". לאור זאת, הוא ידון מחר בקיומן של עילות מעצר לגבי כל אחד מהנאשמים ובבחינת חלופות מעצר אפשריות.