הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה (9.3.26) את בקשת הממשלה להאריך בשנה נוספת את צו האזרחות והכניסה לישראל. לפי ההחלטה, תוקף החוק יוארך עד 14 במרס 2027. ההחלטה התקבלה ברוב מצומצם: שני חברי ועדה תמכו בהארכה וחבר אחד התנגד. הצו יובא כעת לאישור מליאת הכנסת. חוק שנולד באינתיפאדה השנייה חוק האזרחות והכניסה לישראל נחקק לראשונה בשנת 2003, בשיא האינתיפאדה השנייה. החוק קובע מגבלות על מתן אזרחות ישראלית ורישיונות ישיבה בישראל במסגרת הליכי איחוד משפחות, בעיקר כאשר מדובר בתושבי יהודה ושומרון וחבל עזה. הרקע לחקיקה היה הערכות גורמי הביטחון באותן שנים, שלפיהן במספר פיגועי התאבדות הייתה מעורבות של פלשתינים שקיבלו תעודות זהות ישראליות בעקבות הליכי איחוד משפחות. תעודות אלו אפשרו להם תנועה חופשית יחסית בין שטחי הרשות הפלשתינית לבין ישראל. מאז חקיקתו נקבע כי החוק יוארך מעת לעת כהוראת שעה, באמצעות צו ממשלתי המחייב את אישור הכנסת, לתקופה שאינה עולה על שנה. מגבלות על אזרחות והיתרי שהייה החוק קובע עיקרון שלפיו שר הפנים לא יעניק אזרחות או רישיון ישיבה בישראל לתושב האזור, וכן לאזרחי או תושבי אירן, לבנון, סוריה ועירק. בנוסף נקבע כי מפקד האזור לא יהיה רשאי להעניק לתושבי יהודה ושומרון וחבל עזה היתרי שהייה בישראל. בהחלטות מאוחרות יותר נקבע כי הסמכות בנוגע לתושבי רצועת עזה תועבר משר הפנים לראש הממשלה. עם זאת, החוק כולל שורה של חריגים: ניתן להעניק היתרי שהייה או ישיבה לבני זוג וילדים במקרים מסוימים, וכן היתרים מטעמים הומניטריים מיוחדים. בנוסף ניתן להעניק היתרים זמניים למטרות טיפול רפואי, עבודה או ביקור לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים, וכן היתרים מיוחדים נוספים. דיון חסוי ועמדת מערכת הביטחון חלקו השני של הדיון בוועדה התקיים בדלתיים סגורות. בדיון החסוי הציגו גורמי הביטחון את עמדתם שלפיה יש צורך בהארכת הצו גם בשנה הקרובה. גם במסמך הבקשה שהגישה הממשלה לוועדה נכתב כי ההמלצה להאריך את הצו מבוססת על חוות דעת עדכנית של גורמי הביטחון המוסמכים, הסבורים כי המשך ההסדר הקיים נדרש מטעמי ביטחון. כעת, לאחר אישור הוועדה המשותפת, צפוי הצו לעבור לשלב הבא בהליך החקיקה - הצבעה במליאת הכנסת, שתכריע אם להאריך את החוק בשנה נוספת.