שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, דחה על הסף (9.3.26) את בקשתה של תנועת הימין לביא לפסול את הנשיא יצחק עמית מלדון בהדחתה של הממונה על התחרות, מיכל כהן. מינץ קבע, כי אין כלל עילת פסלות. בג"ץ אישר ביולי אשתקד לשר הכלכלה, ניר ברקת, להתחיל בהליך להדחתה של כהן וזאת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה. בינואר 2026 קיבל עמית את בקשתה של מיארה לדיון נוסף והוא עצמו צפוי לעמוד בראש ההרכב המורחב שידון בנושא. לביא טענה, כי קיימת זיקה מהותית בין ההכרעה בעניינה של כהן לבין סמכותו של השר יריב לוין להגיש קובלנה משמעתית נגד עמית, שכן בשני המקרים מדובר בסמכותו של השר. עוד טענה, כי מיארה "מגנה" על עמית ולכן יש לו עניין ממשי בתוצאות ההליך. עמית דחה את הבקשה בחודש שעבר, באומרו שאין כל קשר בין הדחתה של כהן לבין הקובלנה נגדו [שטרם הוגשה]: כאן מדובר בסמכויות נציב שירות המדינה והדחת בכירים בשירות המדינה, ושם מדובר בקובלנה משמעתית נגד שופט. עוד אמר עמית, כי עמדתה של מיארה בסוגיית הקובלנה היא מקצועית במסגרת תפקידה ולא אישית, וכי קבלת טענתה של לביא תאפשר לכל בעל דין לייצר עילת פסלות של היועצת בכל הליך רק בכך שיודיע שבכוונתו לפתות בהליך בו תידרש עמדתה. בערעורה חזרה לביא על טענותיה, אך כאמור מינץ קובע שאין עילת פסלות. הוא אומר כי במוקד הדיון הנוסף עומדת שאלת סמכותו של נציב שירות המדינה למנוע את כינוסה של ועדה המינויים לשם הדחת בכירים. השאלה האם הייעוץ המשפטי יכול למנוע הפעלת סמכות סטטוטורית על יסוד בחינה מקדמית של קיומה של "תשתית ראייתית" מספקת - זו אינה במוקד הדיון, מדגיש מינץ. מינץ מוסיף: "עצם מתן חוות דעת על-ידי היועצת במסגרת מילוי תפקידה, בעניין הנוגע לשופט זה או אחר, או בעניין זה או אחר המסור לייעוצה, אינו מקים כשלעצמו עניין אישי מצד השופט כלפיה, ואין בו כדי להקים עילת פסלות באופן אוטומטי בכל הליך שבו תידרש עמדתה". מינץ מסכים עם עמית: "קבלת טענה כוללנית מעין זו טומנת בחובה סכנה כי תינתן לבעל דין או לנושא משרה האפשרות להשפיע על זהות המותב שידון בעניינו באמצעות ייזום הליך נגד שופט מסוים, כל אימת שתידרש היועצת להביע את עמדתה. תוצאה זו אינה מתיישבת עם ההלכה הפסוקה שלפיה יש למנוע מצב שבו טענת פסלות תשמש ככלי טקטי בידי בעל דין, שבאמצעותו יוכל להשפיע על זהות המותב כרצונו". לביא יוצגה בידי עו"ד יצחק בם.