צהר פיקוח מזון, חברה שהקים ארגון רבני צהר, מבקש מבג"ץ (10.3.26) להורות לרבנות הראשית להעניק לה רישיון כגוף נותן הכשר ולהימנע מצעדי אכיפה נגד בתי אוכל ומפעלים שבהשגחתה. צהר טוענת, כי הרבנות מפרה מזה שנים את החוק ואת פסיקת בג"ץ, מתוך מטרה כלכלית של מניעת תחרות במערך הכשרות שלה. צהר הוא ארגון רבנים דתי-לאומי מתון, אשר החל את דרכו בעריכת חופות והרחיב אותה לתחומים רבים ובהם מתן אישורי כשרות. חברת הפיקוח מבקשת הכרה מאז נכנסה לתוקפה הרפורמה בכשרות אותה יזם השר לשירותי דת בממשלה הקודמת, מתן כהנא, ואשר נועדה לבטל את המונופול של הרבנות הראשית תוך הפיכתה לגוף מפקח ורגולטורי. בהליכים קודמים בבג"ץ טענה הרבנות, כי אין טעם להעניק לצהר את ההכרה המבוקשת, משום שבכוונת הממשלה הנוכחית לבטל את הרפורמה. אולם, למרות שהרפורמה לא בוטלה - הרבנות מסרבת להעניק לצהר את האישור. העתירה הנוכחית מצטטת את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, ולפיה הרבנות מפרה את החוק ויש לראות זאת בחומרה. עוד אומרת צהר, כי בדצמבר 2024 נערך לה שימוע בידי מנכ"ל הרבנות, יהודה כהן, לצורך הכרה בהכשרים שלה למזון מיובא. לטענתה, היה זה שימוע למראית עין, שכן דעתה של הרבנות הייתה נעולה והיא התעלמה מהניסיון שצברה צהר ומהתחייבותה להכפיף את עצמה לדרישות הכשרות של הרבנות ולפיקוח על פעילותה. כהן אף אמר כי הרבנות לא הקימה מנגנון פיקוח כפי שחייבה הרפורמה, בשל הכוונה לבטל אותה. בדצמבר שעבר קיבל בג"ץ את עתירתה של צהר וקבע: "על כל רשות מינהלית לפעול ולהפעיל סמכותה בהתאם לדין הקיים, ואין היא רשאית שלא לעשות כן בגלל אפשרות שחקיקה עתידית תשנה את התמונה ותפתור בדרך כלשהי את הבעיה המתעוררת עתה בבית המשפט... החלטתה [של הממשלה] שלא להחליט בדבר עד להסדרת הנושא בחוק אינה ממלאת חובה זו". בג"ץ הורה לרבנות להחליט האם צהר זכאית לרישיון כגוף נותן כשרות, ואם כן - להעניק לה אותו. בפועל, טוענת צהר, הרבנות מתעלמת מפסק הדין והיא לא העלתה אפילו טענה אחת המצדיקה את אי-מתן הרישיון. לדבריה, "התעמרותן של המשיבות בעותרת נעשה על-רקע השתייכותה לזרם הציונות הדתית והניסיון הנואל לשמר את מונופול הכשרות בידי הרבנות הראשית המשמשת מעוז חרדי. אין למשיבות כל סיבה לסרב לבקשת העותרת ליתן לה רישיון זולת אינטרסים פוליטיים וכלכליים, ומשום כך הן מוכנות לגרור את המאבק בעותרת עד אין קץ או עד אשר העותרת תישבר". לטענת צהר, מדובר במשבר חוקתי בו המדינה אינה מקיימת חוק ופסק דין ומתעלמת מעמדת היועצת המשפטית. "עד למועד זה הליך החקיקה לא התקדם. המשיבות מושכות זמן ו'מרוויחות' זמן ומנגד העותרת נפגעת כלכלית בכך שאינה יכולה להרחיב את פעילותה וציבור רחב נפגע מכך שאינו יכול לצרוך מזון המושגח על-ידי מומחים התואמים את השקפת עולמו", נאמר עוד. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד אסף בנמלך ואורית לביא-נשיאל.