החברה המרכזית להפצת משקאות תשלם 30 מיליון שקל בשל התנהגות מונופוליסטית בנוגע למשקאות קוקה-קולה, שהיא הזכיינית שלהם בישראל. בית המשפט העליון דחה את רוב ערעורה של החברה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, שאישר את רוב הקנס שהטילה עליה בשנת 2019 הממונה על התחרות. עם זאת, הקנס המקורי היה 39 מיליון שקל, כך שבסופם של ההליכים הוא צומצם ב-25%. רשות התחרות ניהלה בעשור שעבר חקירה פלילית נגד החברה (שהיא גם בעלת מחלבות טרה, נביעות, פריגת ושידורי קשת) שבשליטת משפחת ורטהיים, ובסיומה הועבר התיק להליך מינהלי. הרשות מצאה, כי החברה הפרה את ההוראות החלות עליה כבעל מונופול בענף משקאות הקולה, וכי בכך ניצלה לרעה את מעמדה, סירבה באופן בלתי סביר לספק את הקולה והפרה את ההוראות שניתנו לה. הממונה דאז, מיכל הלפרין, קבעה, כי החברה כפתה על לקוחותיה שלא להקטין את רכישותיהם, שכן איימה שצעד כזה יוביל להפסקת ההנחות שקיבלו ואף להפסקת ההתקשרות (רכיב "תקופת ההסכם"). היא פעלה להוציא מקררים של חברות מתחרות מנקודות מכירה ולהגביל מכירת מוצרים מתחרים במקררים שלה. עוד נמצא, כי החברה התקשרה בהסדרים הכוללים הסכמות קישור ובלעדיות, אימצה מדיניות שקשרה את ההנחות על כל מוצריה עם רכישת הקולה ופעלה למנוע ייבוא מקביל של המשקאות. בית המשפט המחוזי (השופטת תמר בזק-רפפורט) דחתה את רוב ערעורה של החברה וקבעה שהיא הפרה את חובותיה החוקיות. לצד זאת, נקבע שלא הוכחו כל הטענות בנושא הייבוא המקביל, לא הופר האיסור בנוגע ל"הסכמות בלעדיות" ולא הוכחה מדיניות מפרה בנוגע למקררים. בהתאם לכך, הפחית המחוזי את הקנס. לאחר הערות שופטי העליון, מיקדה החברה את ערעורה בשלושה נושאים: עוצמת הראיות הדרושות לממונה, תקופת ההסכם והייבוא המקביל. מינץ קיבל חלקית (5.3.26) רק את הערעור בנקודה האחרונה. החברה טענה, כי לא די בראיות במאזן ההסתברות, אלא יש צורך ברמה הקרובה למישור הפלילי. מינץ דוחה טענה זו באומרו, כי מדובר בהליך מינהלי ולכן רף ההוכחה אינו גבוה כמו בהליך פלילי. אין צורך בהחמרה מיוחדת כאשר מדובר בקנס, משום שבהליך לפי חוק התחרות יש בירור מינהלי ושימוע וקיימת ביקורת שיפוטית הדוקה במיוחד - כפי שגם נעשה במקרה זה. עוד דוחה מינץ את הערעור לגבי תקופת ההסכם ואומר שלא היה צורך להוכיח שהוא פגע בפועל בתחרות: "די בכך שהכללת הסעיף בהסכמי הסחר של החברה הקימה אפשרות סבירה להשפעה משמעותית על השוק". מדיניות זו "יכולה הייתה להשפיע לא רק על הלקוחות אלא גם על צדדים שלישיים ובהם על מתחרות של החברה". מחזור המכירות הגבוה של החברה אף הצדיק את הקנס בסך קרוב ל-10 מיליון שקל שהוטל עליה ברכיב זה. מינץ קיבל את הערעור בנוגע לייבוא המקביל ואומר כי בתקופה הרלוונטית לא היה ייבוא מקביל חוקי של מוצרי קוקה-קולה. לכן, החברה פנתה רק למי שהחזיקו מוצרים שיובאו בצורה בלתי חוקית והבהירה להם שלא תמכור לה את מוצריה שלה כל עוד מוצרים אלה בידיהם. בשל כך ביטל מינץ את הקנס בסעיף זה. הנשיא יצחק עמית והמשנה לנשיא נעם סולברג הסכימו עם מינץ. את החברה המרכזית ייצגו עוה"ד יגאל קווה, אמיר ונג, טל רוזנקוביץ ובועז סיטי, ואת הממונה על התחרות - עו"ד אשר גושן.