המחלוקת המשפטית: האם הקרן הפכה לתקציב משלים היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד שלומית ארליך, הציגה עמדה ביקורתית ביחס לשימוש בכספי הקרן. לדבריה, כאשר נחקק חוק הקרן לאזרחי ישראל - המכונה גם קרן העושר - הכוונה הייתה ליצור מנגנון נפרד מתקציב המדינה. לדבריה: "הקרן לא נועדה לשמש תקציב ב'. לא ניתן משנה לשנה לתקצב את אותן מטרות באופן קבוע". ארליך הסבירה כי החוק נועד לאפשר לוועדה שיקול דעת רחב, אך לא ליצור מנגנון שבו הממשלה מסתמכת על כספי הקרן לצורך מימון פעילות שוטפת. עוד הזהירה כי חלק מהמטרות שהוצגו ל-2026 חוזרות על עצמן משנים קודמות, וכי במקרים מסוימים עלתה גם השאלה האם מדובר בהקצאות בעלות אופי מגזרי. לדבריה: "הממשלה צריכה להציג בפני הוועדה את מלוא המידע - מה עמד בבסיס ההקצאה וכיצד ייתכן שיש מטרות שחוזרות משנה לשנה". באוצר דוחים את הביקורת היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד דודי קופל, דחה את הטענות. לדבריו, אין מניעה חוקית להקצות כספים לאותה מטרה במספר שנים עוקבות. "אנחנו לא מכירים הסכם פוליטי הנוגע לכספים האלה", אמר. "ההקצאות הן למטרות לגיטימיות בהתאם להוראות החוק, ואנו לא רואים בכך תחליף לתקציב המדינה". הדגש החדש: שיקום נפגעי טראומה חלק מרכזי מהדיון עסק במיזמים לשיקום נפגעי טראומה - בעיקר בקרב משרתי מילואים ואנשי כוחות הביטחון. נציגי עמותות ומוסדות רפואיים הציגו לוועדה מיזמים המבקשים לקבל תמיכה מכספי הקרן. כך למשל, מנכ"ל עמותת "אלין בית נועם" יצחק בר חיים ציין כי העמותה זקוקה לכ-14 מיליון שקל להשלמת מרכז שיקום חדש. לפי המסמכים שהוצגו לוועדה, המרכז צפוי לכלול מתקנים טיפוליים, מרכז ספורט שיקומי ופארק אתגרי המותאם לאנשים עם מוגבלות, כחלק ממיזם שיקום רחב לחיילים ואזרחים שנפגעו במלחמה. במקביל, מנהל המרכז הרפואי צפון - פוריה, ד"ר נועם יהודאי, הציג תוכנית להקמת מרחב טיפול בשם "איתנות", שיכלול מערכות ביופידבק וטכנולוגיות ניטור מתקדמות לצד טיפול קבוצתי ומשפחתי. מטרת המיזם היא לחזק את החוסן הנפשי של לוחמים ובני משפחותיהם וליצור רצף טיפולי גם בפריפריה הצפונית. "החינוך שותה את הכסף" ח"כ יסמין פרידמן מתחה ביקורת על סדרי העדיפות בהצעת האוצר. לדבריה, חלק מהסעיפים חוזרים על עצמם כבר שלוש שנים. "ברוב הזמן משרד החינוך פשוט שותה את הכסף", אמרה. "הכסף צריך ללכת לתעסוקה, לפיתוח ולחדשנות".