בספטמבר 1996 ביקר לראשונה טום פרידמן, בעל טור בכיר בניו-יורק טיימס, בטהרן. הוא התאכסן במלון הומָה, לשעבר שרתון, וראה כתובת בלובי: "לעזאזל עם ארה"ב". זה לא היה גרפיטי וזה לא יימחק בקלות, חשב אז – ואכן כך. בשבוע השני של המלחמה באירן, פרידמן תוהה: מה אם ההכרחי אינו אפשרי? מה אם שינוי באירן חשוב הרבה יותר מכפי שמודים מתנגדי המלחמה, אך הרבה יותר קשה להשיג מכפי שמקווים תומכיה?
דבר לא ישפר את עתידם של תושבי אירן, לבנון, עירק, סוריה, עזה, תימן וישראל יותר מאשר סילוקו של המשטר בטהרן. אבל מה אם המשטר כל כך מושרש – בעיריות, בבתי הספר, בתחנות המשטרה, במשרות ממשלתיות, במערכת הבנקאות, בצבא, בבסיג' השכונתי – עד שלא ניתן להפילו בלא להכניס את המדינה לתוהו ובוהו? מה אם החלופה המהירה ביותר לשלטון הדתי אינה דמוקרטיה אלא כאוס ענק?
לדעת פרידמן, על
דונלד טראמפ ו
בנימין נתניהו להסתפק כרגע בהישגים שכבר בידיהם. ברור שהם החלו אותה בלא תסריט סיום. נתניהו ישמח שהיא תימשך עד אין קץ, כמו המלחמה בעזה, כדי לשמר את שלטונו ולהימנע מוועדת חקירה ממלכתית. ואילו דבריו של טראמפ הם סתירות ולעיתים שטויות, וברור שהוא ממציא אותם תוך כדי דיבור. האם הייתם משקיעים בחברה שהמנהל שלה משנה במפתיע את מדיניותה ולאחר מכן מתאר את מטרותיה בחמש דרכים שונות? זהו אור אדום בוהק.
לצד זאת, נראה שטראמפ ונתניהו פגעו קשות בתוכנית הגרעין האירנית וביכולתה להפעיל כוח באמצעות חיל-הים, חיל-האוויר והטילים – בשורה טובה לאירנים. הדבר הנכון כעת, טוען פרידמן, הוא לעצור ולראות מה יקרה בבוקר שאחרי מחר בבוקר. כאן תתחיל הפוליטיקה האמיתית.
אם ארה"ב וישראל יעצרו את ההתקפות – בתנאי שגם אירן תעשה זאת – יוכלו המנהיגים ששרדו בטהרן לומר לבני עמם מחר בבוקר: הראינו להם – בלמנו את הכוח המשותף של השטן הגדול והשטן הקטן. אבל בבוקר שאחרי, יתנהל ויכוח לוהט באליטה השלטת. אנשי העסקים והרפורמיסטים יאמרו: תראו איזה אסון הבאתם עלינו; אם זהו ניצחון, כיצד נראית תבוסה? איבדנו את החסכונות שלנו, המשק שלנו, הסביבה שלנו, את רוב הצבא ואת הידידות של כל השכנים. איזה עתיד מצפה לנו?
דמיינו את המאבק שכבר מתחולל בין הנשיא מסעוד פזשכיאן לבין הקיצוניים בצבא בנוגע לתבונה שבהתקפות על מדינות המפרץ בתקווה שילחצו על וושינגטון להפסיק את המלחמה. מי יודע מה יכול להתחולל בין העם והמשטר ובתוך המשטר לאורך זמן, כאשר המלחמה נפסקת ומגיע זמן התשלום על התנהגותה הקיצונית של אירן.