ועדת הכספים קיימה (10.3.26) דיון ממושך שנמשך כעשר שעות במסגרת הכנת תקציב המדינה לשנת 2026 וחוק ההסדרים הנלווה אליו. במהלך הדיון דנה הוועדה בשני פרקים מרכזיים בחוק ההסדרים וכן בתקציבי שורת משרדי ממשלה.
הדיון התקיים בראשות יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, והחל בפרק העוסק בעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה.
תמריץ מס למחקר ופיתוח בתעשיה
הוועדה דנה בפרק י' לחוק ההסדרים, העוסק בעידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח. במסגרת ההצעה מבקשת הממשלה לקבוע מנגנון חדש של זיכוי ממס על הוצאות מחקר ופיתוח שהוצאו בישראל על-ידי מפעלי תעשיה.
לפי ההצעה, יינתן תמריץ מס שיבחין בין מפעלים הפועלים באזורי פריפריה לבין מפעלים באזורים אחרים. מטרת המהלך היא לעודד פעילות טכנולוגית ותעשייתית דווקא באזורים המרוחקים ממרכז הארץ.
הדיון התמקד בנוסח שהוגדר כמוסכם ברובו בין הגורמים המעורבים. בין היתר הוצגו הקלות שונות עבור קבוצות חברות המבקשות להיכלל במנגנון ההטבה, וכן התאמות מיוחדות למפעלים הפועלים בפריפריה.
הטבת מס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים
בהמשך דנה הוועדה בפרק ו' לחוק ההסדרים, העוסק בעידוד עלייה לישראל וחזרה אליה. לפי ההצעה, עולה יחיד או תושב חוזר ותיק שהפכו לתושבי ישראל בשנת 2026 יהיו זכאים לפטור ממס על חלק מהכנסתם המזכה שנוצרה בישראל.
הפטור יינתן בשנות המס 2026 עד 2030, עד לתקרה מוגדרת. בדיון הוצג נוסח מעודכן המבוסס על הסכמות בין משרדי הממשלה לגורמים המקצועיים.
הנוסח החדש כולל מדרוג של גובה ההטבה לאורך השנים, במטרה להתאים את התמריץ למציאות הכלכלית של העולים. בנוסף נבחנה השאלה כיצד יש להתייחס למקרים שבהם עולה מועסק אצל קרוב משפחה, וכן נדון מועד כניסת ההטבה לתוקף.
בחינת תקציבי משרדי הממשלה
בהמשך היום דנה הוועדה במסגרת חוק התקציב לשנת 2026 בתקציבי שורה ארוכה של משרדי ממשלה וגופים ציבוריים. בין היתר נבחנו תקציבי משרד האוצר, משרד הפנים, הרשויות המקומיות, רשות האוכלוסין, משרד המשפטים, משרד החוץ, משרד התיירות, משרד הרווחה, הרשות לניצולי שואה, הקצבות לביטוח הלאומי ותקציבי התעסוקה והמשרד לשירותי דת.
במסגרת הדיון בתקציב משרד התיירות נמסר כי בשנת 2025 ביקרו בישראל כ־1.3 מיליון תיירים, עלייה של כ־300 אלף תיירים לעומת שנת 2024. עוד צוין כי עם פתיחת מבצע "שאגת הארי" שהו בישראל כ־36 אלף תיירים, מתוכם כ־15 אלף כבר עזבו את הארץ.
קשישים ללא מיגון וניצולי שואה שפונו מבתיהם
בדיון על תקציב משרד הרווחה עלתה שאלת השפעת הקיצוץ הרוחבי המוטל על משרדי הממשלה. נציגי המשרד הסבירו כי השירותים הקיימים אינם מקוצצים, אולם הקיצוץ מאט את פיתוחם של שירותים חדשים ואת הרחבתם לאוכלוסיות נוספות.
עוד ציינו כי בתקופת המבצע הביטחוני מתמקד המשרד בסיוע לאזרחים ותיקים, במיוחד לאלה המתגוררים בבתים ללא מיגון ונאלצים להתמודד עם קושי להגיע למרחבים מוגנים.
במהלך הדיון הוצגו גם נתונים על ניצולי השואה בישראל. לפי הנתונים, חיים כיום בישראל כ־108 אלף ניצולי שואה, וגילם הממוצע עומד על 88. חלקם אף פונו מבתיהם בעקבות נזקים שנגרמו מפגיעות טילים במהלך המבצע.
קריאה לחיזוק ביטחון הנציגויות בעולם
בדיון על תקציב משרד החוץ עלתה סוגיית אבטחת נציגויות ישראל בעולם. לפי הנתונים שהוצגו, הוצאות הביטחון של הנציגויות מהוות כיום כ־25% מתקציב המשרד.
חברי הכנסת ציינו כי לנוכח המצב הביטחוני והמדיני המורכב ברחבי העולם, יש מקום לבחון הגדלה של תקציב האבטחה ולהתאמו לאיומים העדכניים.
בתום יום הדיונים הממושך סיימה ועדת הכספים את הדיון בפרקים שנדונו ובתקציבי המשרדים, במסגרת המשך עבודתה על תקציב המדינה לשנת 2026 וחוק ההסדרים הנלווה אליו.