מחלקת החנינות במשרד המשפטים סבורה, כי בקשתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לחנינה במשפטו איננה עומדת בתנאי הסף הנדרשים כדי שניתן יהיה להיענות לה. לדבריה, קשה להגדיר את נתניהו כ"עבריין" - תנאי בסיסי, שכן סמכות הנשיא היא לחון עבריינים - שכן משפטו טרם הסתיים, הוא לא הודה באף אחת מן העבירות המיוחסות לו ולא הביע חרטה. מחלקת החנינות העבירה (11.3.26) לשר עמיחי אליהו את עמדתה לגבי בקשתו של נתניהו, מבלי להמתין לעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה. משרד המשפטים מסר, כי "מחלקת חנינות השלימה את עבודתה ככל שעלה בידה ובהתאם לנתונים שעמדו בפניה, לצורך גיבוש חוות דעת בבקשת החנינה. בחוות הדעת צוין כי ככל שתוגש עמדת גורמי התביעה, טרם החלטת נשיא המדינה, תפעל מחלקת חנינות לעידכון והשלמת חוות הדעת בהתאם, על-מנת שעמדת גורמי התביעה תובא אף היא במארג השיקולים הנוגעים לעניין". עמדת משרד המשפטים היא בבחינת המלצה לנשיא המדינה, שאמנם אינו כפוף לה, אך יש לה משמעות רבה - במיוחד אם יוגשו עתירות לבג"ץ נגד החלטתו של הנשיא יצחק הרצוג (בין אם ייענה לבקשה ובין אם ידחה אותה). שר המשפטים, יריב לוין, העביר את הטיפול בבקשה לאליהו בשל קרבתו לנתניהו ולנוכח העובדה שהעיד במשפטו. אליהו אמר כי "מעיון ראשון בחומרים עולה תמונה ברורה: חוות דעת גורמי המקצוע קובעת מפורשות, כי מונחת לפנינו בקשת חנינה כדת וכדין, הדורשת את המשך טיפולי מול נשיא המדינה". לדבריו, הוא פתח "בסדרת התייעצויות מעמיקות עם הגורמים הרלוונטיים על-מנת לגבש את עמדתי הסופית והמנומקת", אותה יעביר להרצוג. סקר שמפרסם היום המכון הישראלי לדמוקרטיה מעלה, כי 55% מהישראלים סבורים שהתערבותו של הנשיא דונלד טראמפ בנושא החנינה אינה לגיטימית, בעוד 34% סבורים שהיא לגיטימית; ל-11% אין דעה מגובשת. בקרב מצביעי הימין קיים שוויון של 45% בין שתי הדעות, בעוד בין מצביעי השמאל היהודים - 93% מתנגדים להתערבות.