צוואר הבקבוק הראשון היה הנפט. מצר הורמוז, שנסגר לא על-ידי טילים אלא על-ידי שבע חברות ביטוח שלא יכלו לתמחר את הסיכון של 31 פיקודים אוטונומיים של משמרות המהפכה הפותחים באש ללא אישור ממנהיג עליון העשוי מקרטון. צוואר הבקבוק השני היה הנתונים. גוגל,
אמזון,
מיקרוסופט ואנבידיה - כולן הוכנסו לרשימת מטרות מפורסמת של משמרות המהפכה, מה שהפך את מרכז הבינה המלאכותית של המפרץ, ששוויו טריליוני דולרים, לבלתי ניתן לביטוח בן לילה. צוואר הבקבוק השלישי הוא הכסף. הכסף שלכם. בבניין שפיקוד צבאי השולט ב-31 יחידות מחוזיות עצמאיות, עם פקודות חתומות מאדם מת, הורה לכם להתרחק ממנו קילומטר אחד.
האזהרה אינה זקוקה לטיל מאחוריה כדי לפעול. היא זקוקה למפקיד מולה. כל אדם במפרץ שקורא את ההצהרה הזו עורך חישובים. כל מנהל בנק מחשב האם לפתוח מחר. כל מבטח מחשב מחדש את הפרמיה על בניין שצבא אירן זה עתה נקב בשמו כמטרה. כל חברה רב-לאומית עם פעילות אוצר בדובאי מחשבת האם להעבירה לסינגפור הלילה. ההכרזה היא הנשק. תגובת הביטוח היא הנזק. הריצה אל הבנקים היא התקיפה, והיא מתבצעת מבלי שקליע בודד עזב את אדמת אירן.
ואין עם מי לנהל משא-ומתן כדי להסיר את האיום. "דוקטרינת הפסיפס" חילקה את סמכות התקיפה ל-31 פיקודים אוטונומיים ברגע שהחלה המלחמה. הצהרת חתאם אל-אנביא אינה פקודה לאותם פיקודים; היא אישור לסמכות שבה הם כבר מחזיקים. הפסקת אש לא יכולה לבטל זאת. מנהיג עליון מקרטון לא יכול לעקוף זאת. רדיוס הקילומטר סביב כל בנק במפרץ הוא כעת קבוע, עד ש-31 מפקדים עצמאיים שאינם נותנים דין וחשבון לאף סמכות חיה יחליטו אחרת.
המלחמה החלה במצר. היא עברה לארון שרתים. היום היא הגיעה לחשבון הבנק שלכם.
נפט. נתונים. כסף. שלושה צווארי בקבוק. דוקטרינה אחת. ו-31 המפקדים שאוכפים את שלושתם מעולם לא קיבלו פקודה אחת מהאיש שפניו מודבקים לקרטון בעצרת הנאמנות שלו.
בדקו את המרחק לבנק הקרוב אליכם.