מבצע "שאגת הארי" מטלטל גם את הכלכלה. בנק ישראל מזהיר (11.3.26) כי הרחבת תקציב הביטחון והמתיחות הגיאופוליטית מעלות את הסיכונים לפעילות המשק ודורשות ניהול תקציבי זהיר במיוחד. הממשלה החליטה להגדיל את תקציב הביטחון לשנת 2026 בכ־32 מיליארד שקלים ולהעמיד עתודה נוספת של כ־13 מיליארד שקלים לצרכים ביטחוניים ואזרחיים אם הלחימה תתארך. במקביל עודכנה תחזית ההכנסות של המדינה כלפי מעלה בכ־11 מיליארד שקלים, בעקבות גביית מיסים גבוהה מהצפוי בחודשיים הראשונים של השנה. לצד זאת צפוי הגירעון לגדול. יעד הגירעון המעודכן לשנת 2026 נקבע על 5.1% מהתוצר – נתון שעלול להביא לעלייה נוספת ביחס החוב של ישראל. לפי הערכת בנק ישראל, החוב הציבורי עשוי להגיע לכ־70% מהתוצר במהלך השנה. פגיעה בצמיחה ואי־ודאות כלכלית השפעת המבצע כבר ניכרת בתחזיות הכלכליות. הכלכלן הראשי במשרד האוצר הפחית בחצי נקודת אחוז את תחזית הצמיחה לשנת 2026, ובבנק ישראל מציינים כי הפגיעה בפעילות הכלכלית עלולה להיות עמוקה יותר אם הלחימה תימשך. לדברי הבנק, רמת אי־הוודאות בשווקים העולמיים עלתה משמעותית, בין היתר בשל תנודתיות במחירי האנרגיה וההתפתחויות בזירה הבינלאומית. מצב זה מחייב מדיניות תקציבית שקולה ושמירה על מרחב פעולה כלכלי למקרה של זעזועים נוספים. החוב הציבורי עלול לעלות לרמה שלא נראתה שנים ערב המלחמה עמד יחס החוב של ישראל על כ־60% מהתוצר – רמה הדומה לזו של מדינות קטנות ומתקדמות אחרות. מדינות מסוג זה נוטות לשמור על חוב מתון יחסית כדי להתמודד עם זעזועים גלובליים. אולם בשנים האחרונות, ובעיקר בעקבות האירועים הביטחוניים החריגים, מגמת החוב השתנתה. העלייה בגירעון ובהוצאות הביטחון גורמת לעלייה ביחס החוב, ובבנק ישראל מזהירים כי המשך מגמה זו עלול להגדיל את תשלומי הריבית ולהקטין את הגמישות התקציבית של הממשלה בעת משבר עתידי. בנק ישראל רומז: לצמצם תקציבים קואליציוניים אחת הפסקאות הבולטות בהתייחסות בנק ישראל עוסקת במדיניות התקציבית של הממשלה. בבנק קוראים להימנע בתקופה הנוכחית מתקצוב תוכניות והחלטות חדשות שאינן קשורות למאמץ המלחמתי ואינן תורמות לצמיחה ארוכת הטווח של המשק. בבנק אף מפרטים כמה צעדים אפשריים: הפחתת חלק מהתקציבים הקואליציוניים והתוספות התקציביות שאושרו השנה, וכן הימנעות מריווח מדרגות המס ומהרחבת הפטור ממע"מ על יבוא אישי. לדברי הבנק, יוזמות תקציביות חדשות ניתן יהיה לבחון מחדש רק במסגרת הדיונים על תקציב 2027, לאחר שתתבהר התמונה המאקרו־כלכלית והגאופוליטית. שמירה על משמעת תקציבית בבנק ישראל מדגישים כי שמירה על משמעת תקציבית חיונית לחיזוק אמון השווקים ביציבות הכלכלה הישראלית. לכן חשוב, לדבריהם, שהעתודה התקציבית שאושרה לצורכי המלחמה תשמש רק למטרות שלשמן הוקצתה ולא תוסט לשימושים אחרים. עוד מציינים בבנק כי בעתיד ייתכן שיהיה צורך בצעדים להגדלת הכנסות המדינה כדי לבלום את העלייה בחוב – תוך שמירה על הוצאות המעודדות צמיחה ארוכת טווח.