שופטת בית הדין הארצי לעבודה, לאה גליקסמן, אישרה (12.3.26) הגשת תביעה ייצוגית נגד שלוש קופות חולים, בטענה לאפליית בני זוג מאותו מין או גברים יחידנים במימון הפריות חוץ-גופיות במסגרת פונדקאות בחו"ל. בפסק דינה האחרון עם פרישתה, קיבלה גליקסמן ערעור על החלטת בית הדין האיזורי בתל אביב, וקבעה שיש לשמוע לגופן את התביעות נגד שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות וקופת חולים מאוחדת. את הבקשה הגישו בני הזוג איתי ויואב פנקס-ארד (שהובילו בשנת 2020 לפסק הדין בבג"ץ המאפשר לבני אותו מין להיכנס להליך פונדקאות בחו"ל) וגבר יחידני, והן עוסקות בכיסוי הניתן במסגרת התוכניות המשלימות (שב"ן) של קופות החולים. הקופות דחו את בקשותיהם של השלושה לקבל מימון לתרומת ביצית בחו"ל, בנימוק שעל-פי תקנון השב"ן - מימון שכזה ניתן רק לנשים שאינן יכולות להרות עקב בעיה רפואית, ולא לגברים. בבקשה לאישור התביעה הייצוגית נטען, כי תקנון השב"ן והתנהלות הקופות מפרים את עיקרון השוויון, בהיותם נגועים בהפליה על-רקע מין, נטייה מינית, מצב משפחתי ומוגבלות. גליקסמן קובעת, כי בפעילותן בתוכנית השב"ן קופות החולים הן בגדר "עוסק", ולכן ניתן להגיש נגדן תובענה ייצוגית. "הזכות להורות והזכות למשפחה הוכרו בפסיקה זה מכבר כזכות חוקתית. היקפה של הזכות החוקתית משתרע על כלל הטכניקות הרפואיות השונות שמסייעות להולדה; בתוך כך, זכות זו כוללת גם את האפשרות להפוך להורה בדרך של פונדקאות. "גם הזכות שלא להיות מופלה מחמת נטייה מינית הוכרה בפסיקה כזכות חוקתית. מרכיב משמעותי בזכותם של חברי קהילת הלהט"ב לשוויון הוא ההכרה בתא המשפחתי של בני או בנות זוג מאותו מין, והענקה לתא משפחתי חד מיני זכויות שוות לזכויות תא משפחתי הטרוסקסואלי", אומרת גליקסמן. את שאלת האפליה יש לבחון על-רקע הפסיקה בנוגע לזכויות אלו, והמסקנה היא שאכן מדובר באפליה פסולה. גליקסמן דוחה את טענת הקופות, לפיה מדובר בהבחנה מותרת לנוכח השוני הפיזיולוגי בין נשים לבין גברים, כיוון שהצורך של נשים בתרומת ביצית נובע מבעיה רפואית, בעוד הצורך של גברים נובע מכך שגופם אינו מייצר ביציות כשם שאינו יכול לשאת הריון. טענה זו כבר נדחתה בבג"ץ ארד-פנקס, שבו נפסק, כי "שורר... שוויון מלא בין אישה הסובלת מבעיה רפואית שבגינה אינה יכולה להתעבר ולשאת את ילדה ברחמה, לבין גבר". עוד נדחתה טענת הקופות, לפיה כי פסק הדין בבג"ץ ארד-פנקס התייחס רק לזכות הגישה להליך פונדקאות ותרומת ביצית, ולא קבע זכאות למימון הליכים אלה לגברים יחידנים ולבני זוג מאותו מין. אכן, פסק הדין בבג"ץ לא התייחס למימון ההליכים, אולם כאשר יש זכות לטיפול רפואי מסוים מכוח החוק או מכוח תוכנית השב"ן, קופות החולים חייבות לנהוג בשוויון, תוך הימנעות מהפליה מטעמים פסולים, לרבות מין ונטייה מינית, מוסיפה גליקסמן. לנוכח הקביעה בבג"ץ ארד-פנקס לפיה השוני הביולוגי בין גברים לבין נשים אינו מהווה שוני רלוונטי בנוגע להליכי פונדקאות ותרומת ביצית, ואינו מצדיק החלת הסדרים שונים עליהם, על קופות החולים להעניק באופן שווה את כל השירותים והזכויות הקשורים להליכים אלה הן לנשים והן לגברים. גם ביחס לגברים, הפרוצדורות הרפואיות הדרושות למימוש הליך הפונדקאות, לרבות תרומת ביצית, הן בגדר "טיפול רפואי" למגבלת הפריון של הגבר, גם אם אינן נעשות בגופו. את טענות הקופות להסתמכות על אישור משרד הבריאות לתוכנית השב"ן והנזק שעלול להיגרם להן או לעמיתים בתוכניות השב"ן - יש לברר במסגרת ההליך העיקרי, ואפשר שהן ישליכו על הסעד שיינתן במסגרת התובענה הייצוגית, קובעת גליקסמן. הקופות חויבו בתשלום הוצאות בסך 90,000 שקל. ממלא-מקום הנשיא, אילן איטח, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה ונציגי הציבור ורדה אדוארדס ודובי רם הסכימו עם גליקסמן. את המערערים ייצג עו"ד חגי קלעי; את הקופות ייצגו עוה"ד אסף רנצלר, סופי טבצ'י, שי תמר, עדי ארמן, פז מוזר ואמין קסום; ואת המדינה - עוה"ד איילת שור ודניאל פסי.