הזעזועים הקיצוניים בשוקי האנרגיה בעקבות הלחימה במזרח התיכון יוצרים תמריץ חסר תקדים לשיקום והרחבת משק הגרעין העולמי. המחסור החריף בדלקים מאובנים והזינוק במחירי הגז והנפט חושפים את התלות המסוכנת של הכלכלות המפותחות במקורות אנרגיה מאזורים גיאופוליטיים נפיצים.
ממשלות באירופה ובמזרח אסיה, שבעבר הובילו קו של סגירת כורים, בוחנות כעת את הארכת פעילותם של מתקנים קיימים לצד השקעות מאסיביות בטכנולוגיות גרעין חדישות. הצורך באספקת חשמל רציפה שאינה מושפעת מחסימת מצרים ימיים או מתקיפות על שדות נפט, מציב את האנרגיה הגרעינית כחלופה האסטרטגית היחידה למזעור פגיעות המשק.
המעבר המחודש לגרעין נתפס לא רק כפתרון כלכלי אלא כצורך ביטחוני דחוף להבטחת הריבונות האנרגטית. פרויקטים להקמת כורים קטנים ומודולריים מקבלים עדיפות תקציבית, מתוך הבנה כי גיוון מקורות האנרגיה הוא המפתח לעמידות לאומית מול משברים עתידיים במזרח התיכון.