החמרה בלחימה בין ארה"ב ואירן (מרס 2026) והשבתה כמעט מוחלטת של התנועה במצר הורמוז אילצו את סעודיה להפעיל תוכניות חירום לעקיפת המצר, כאשר המהלך המרכזי מתמקד בשינוי כיוון זרימת הנפט ממתקני 'אבקייק' במזרח הממלכה אל נמל ינבוע שלחופי ים סוף.
חברת ארמקו (Aramco) הודיעה (10.03.26) כי היא פועלת למצות את מלוא קיבולת צינור הנפט 'פטרו-ליין' (Petroline), העומדת על כ-7 מיליון חביות ביום, במטרה לספק מענה ללקוחותיה באירופה ובאמריקה הצפונית דרך תעלת סואץ.
למרות המאמץ הסעודי, מומחי אנרגיה מזהירים כי נתיבי העקיפה הקיימים - הכוללים גם את צינור ADCOP של איחוד האמירויות לפוג'יירה - מסוגלים להחליף לכל היותר כ-5.5 מיליון חביות ביום. נתון זה מהווה רק כרבע מנפח הנפט הגולמי והגז הטבעי (LNG) שעבר במצר הורמוז לפני פרוץ המשבר. בנוסף, נמל ינבוע סובל ממגבלות טעינה פיזיות המקשות על יצוא בהיקפים נרחבים לאסיה, בעוד שמעבר האוניות בבאב אל-מנדב מאוים אף הוא בשל חידוש מתקפות החות'ים.
האצת פרויקט "הגשר היבשתי"
בתגובה למשבר הלוגיסטי, המועצה העליונה להשקעות בסעודיה הורתה על האצת פרויקט "הגשר היבשתי" (Saudi Landbridge), מסילת רכבת אסטרטגית באורך 1,500 קילומטרים המחברת את נמלי המפרץ (דמאם) לנמלי ים סוף (ג'דה וינבוע).
- מענה לשרשרת האספקה: הפרויקט נועד לאפשר שינוע מכולות וסחורות תעשייתיות (פלדה, אלומיניום ודשנים) תוך 10 שעות בלבד מקצה לקצה של הממלכה
- עצמאות לוגיסטית: בניית רשת מסילות ומרכזים לוגיסטיים בערים כמו ריאד נועדה לנתק את התלות הסעודית במצרים ימיים רגישים
- קידום דחוף: למרות שמועד הסיום המקורי נקבע ל-2034, הממשל הסעודי פתח (ינואר 2026) במכרזים דחופים להפעלת מקטעים ראשוניים לשינוע מטען כבד כבר בשנה הנוכחית
מגבלות התשתית והסיכונים הביטחוניים
הניתוח האנליטי מעלה כי המעבר לנתיבי ים סוף חושף את התשתית הסעודית לאיומים חדשים. תקיפת הכטב"מ האירנית על נמל ראס טנורה והתקיפות על מתקני זיקוק בבחריין המחישו כי אירן מסוגלת לפגוע גם בנקודות הקצה של נתיבי העקיפה.
נכון להיום, שוקי האנרגיה העולמיים מתמחרים "פרמיית מלחמה" גבוהה בשל ההבנה כי לא קיים פתרון הנדסי מהיר שיחליף את מצר הורמוז. המחסור בקיבולת אחסון בממלכה כבר הוביל לצמצום תפוקה בשדות הנפט הסעודיים, לראשונה מאז 2020. שיתוף פעולה אזורי של מדינות ה-GCC להקמת רשת מסילות וצינורות משותפת נתפס כעת לא כחזון כלכלי ארוך טווח, אלא כצורך קיומי מיידי להבטחת שרידותן הכלכלית של מדינות המפרץ.