המאבק בהון השחור עולה שלב: ועדת החוקה אישרה השבוע לקריאה שנייה ושלישית את סעיפי חוק ההסדרים המגבילים החלפת שטרות במזומן ומרחיבים את חובת הדיווח של נותני שירותים פיננסיים. ההחלטה התקבלה בתום דיון ממושך שבו התגלעו מחלוקות בין גורמי הממשלה, נציגי המשטרה וארגוני העסקים. לפי הנוסח שאושר, החלפת שטר במזומן - לרבות פריטה או המרה - תוגבל לסכום של עד 6,000 שקלים בלבד. כאשר מדובר בשטר במטבע חוץ, התקרה תעמוד על 25 אלף שקלים. בנוסף נקבע כי המרה או פריטה של שטר בסכום שבין 6,000 ל־25,000 שקלים תותר רק כפוף להצגת קבלה או חשבונית. הגבלה על מזומן - ומה נשאר מחוץ לחוק במסגרת ההסדר נקבעו גם מספר חריגים. החזר הלוואה שניתנה במזומן באמצעות שטר לא ייחשב להפרת ההגבלה, כל עוד סכום השטר אינו עולה על 25 אלף שקלים. בנוסף הובהר כי משיכת מזומן מחשבון בנק או מגוף פיננסי מפוקח - גם אם מקור הכסף הוא בצ'ק שהופקד בעבר - אינה נחשבת "החלפת שטר במזומן" ולכן אינה כפופה להגבלה החדשה. האכיפה תיעשה באמצעות המנגנונים הקיימים בחוק לצמצום השימוש במזומן, הכוללים הטלת עיצומים כספיים על עוסקים ואף קנסות פליליים במקרים מסוימים. חובת דיווח חדשה לחלפני כספים הוועדה אישרה גם סעיף נוסף המחייב נותני שירותים פיננסיים - ובראשם חלפני כספים - בהצהרה רבעונית לרשות המיסים. במסגרת ההצהרה יהיה עליהם לדווח האם ביצעו פעולות מעל 50 אלף שקלים, ואף למסור הצהרה במקרה שלא בוצעה כל פעולה כזו. עד כה נדרשו נותני השירותים לדווח רק כאשר מנהל רשות המיסים דרש זאת. לפי ההצעה החדשה, חובת הדיווח תהפוך למנגנון קבוע שנועד לשפר את יכולת הפיקוח והאכיפה. בנוסף נקבע כי המידע שיועבר למאגר הייעודי של רשות המיסים יישמר שבע שנים במקום שלוש, כדי לאפשר שימוש בו במסגרת חקירות מס והליכים אזרחיים. רוטמן: לעבור ממשטר איסור למשטר דיווח יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, אמר בדיון כי למרות אישור הסעיפים הוא סבור שיש לבחון שינוי עמוק יותר במדיניות כלפי מזומן: "צריך לעבור ממשטר של איסור שימוש במזומן למשטר של דיווח לרשות המיסים על החזקת סכום מסוים במזומן. במדינה חופשית יש לתת לאדם חופש בחירה ולנקוט עיצומים כאשר החוק מופר". לדבריו, אם אדם ייתפס עם סכום מזומן שלא דווח עליו - יש לראות בכך חזקה של העלמת מס. ביקורת: פגיעה בעסקים ובאוכלוסיות מודרות הדיון בוועדה חשף ביקורת חריפה מצד גורמים בענף האשראי והעסקים. עו"ד עודד אופק מאיגוד חברות האשראי הזהיר כי ההגבלה על פריטת צ'קים במזומן תפגע דווקא באוכלוסיות שאין להן חשבון בנק. לדבריו, היא עלולה ליצור תופעה חדשה של פיצול תשלומים לסכומים של 5,999 שקלים כדי לעקוף את החוק. גם מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשיה, עו"ד רונן סולומון, טען כי ההגבלה תפגע בעסקים קטנים ובפעילות חוקית המתבצעת במזומן. מנגד, נציג אגף התקציבים באוצר הסביר כי ההבחנה בין בנקים לבין חלפני כספים מוצדקת: "מי שמנסה להימנע מתשלום מס יעדיף לבצע את הפעולה בצ'יינג' ולא בבנק, משום שלרשות המיסים יש יכולת מעקב רחבה יותר במערכת הבנקאית". גם המשטרה מזהירה - המזומן לא ייעלם במשטרת ישראל הציגו עמדה מורכבת יותר. נציג המשטרה אמר בדיון כי גם אם יוטלו מגבלות חדשות, המזומן לא ייעלם מהמשק - אלא עלול לעבור לפעילות מחתרתית. עם זאת הדגיש כי ללא פיקוח הדוק על חלפני כספים, עלולה הצעת החוק להחמיץ את יעדה המרכזי: צמצום השימוש במזומן לצורכי פשיעה והלבנת הון.