ממשלת קובה אישרה (יום ו', 13.03.26) כי היא מנהלת שיחות ישירות מול נציגי הממשל האמריקני. המגעים מתקיימים על-רקע המשבר הכלכלי החמור ביותר הפוקד את האי מזה עשורים. הדיווחים הרשמיים מצביעים על התמקדות בסוגיות הגירה וביטחון לאומי. נשיא קובה, מיגל דיאז-קאנל, מוביל קו הדורש הקלה בלחץ הכלכלי הבינלאומי כתנאי ליציבות.
קובה ניצבת בפני מחסור חמור במזון, דלק ותרופות. המצב הוביל לגל הגירה המוני לעבר גבולות ארצות הברית. המשטר הקובני מטיל את האחריות למשבר על הסנקציות האמריקניות. דרישת האי מתמקדת בהוצאת המדינה מרשימת המדינות התומכות בטרור. סיווג זה מונע כיום גישה למערכת הפיננסית העולמית והשקעות זרות.
מחסור קיצוני במוצרים בסיסיים
- אנרגיה ודלק: הפסקות חשמל יומיומיות הנמשכות שעות ארוכות ומשתקות את התעשיה והמסחר.
- מוצרי מזון: תורים ארוכים לאספקת לחם ואורז תחת משטר קיצוב ממשלתי שאינו עומד בביקוש.
- שירותי רפואה: מחסור חמור בתרופות מצילות חיים ובציוד רפואי בסיסי בבתי החולים הממשלתיים.
- תשתיות מים: קריסת מערכות השאיבה וההולכה המובילה לשיבושים קשים באספקת מים לבתים.
המבחן הדיפלומטי של וושינגטון
וושינגטון שומרת על עמימות בנוגע לתוכן המגעים. נציגי הממשל הבהירו כי קידום זכויות אדם נותר נדבך מרכזי במדיניות מול הוואנה. המגעים הדיפלומטיים נתפסים כניסיון של המשטר להשיג חמצן כלכלי למניעת אי-יציבות חברתית רחבה.
יציבות המשטר תלויה ביכולתו להשיג הקלות כלכליות. בוושינגטון נדרשים להכריע בין המשך מדיניות הלחץ לבין מניעת קריסה הומניטרית סמוך לחופיה. המבחן הקרוב יהיה תרגום השיחות לצעדים בוני אמון בשטח.
המגעים הנוכחיים מסמנים שלב קריטי ביחסי המדינות, כאשר המצוקה הפנימית בקובה מאלצת את המשטר לפנות לאפיקים דיפלומטיים מול היריבה ההיסטורית. העיניים נשואות כעת לבית הלבן בשאלה האם תינתן הקלה הומניטרית שתמנע את קריסת התשתיות המוחלטת באי.