בית המשפט העליון דחה (יום ה', 12.03.26) את ערעורה של חברת מטרו מוטור שיווק (1981) בע"מ נגד החלטת
משרד התחבורה שלא לחדש את רישיונות היבוא הישיר שלה לשני מותגים מובילים במקביל. השופטים
דוד מינץ,
נעם סולברג ו
יחיאל כשר קבעו פה אחד במסגרת הליך עע"מ 23432-11-24 כי למנהל אגף הרכב נתונה סמכות לסרב לחדש רישיון מטעמי קידום תחרותיות ענפית, גם ללא הפרה של תנאי הרישיון מצד היבואן.
פסק הדין העיקרי נכתב על-ידי השופט דוד מינץ, ואליו הצטרפו המשנה לנשיא נעם סולברג והשופט יחיאל כשר. פסק הדין מבסס את הפרשנות לפיה סעיף 45 לחוק הרישוי מעניק למדינה כוח לבצע שינויים מבניים בשוק הרכב בכל נקודת זמן של חידוש רישיון תקופתי.
ביהמ"ש קבע כי הגבלת סמכות המנהל אך ורק למקרים של עבירות פליליות או משמעתיות הייתה מרוקנת מתוכן את כוונת המחוקק לקדם תחרות ענפית כערך עצמאי המחייב בחינה מחודשת של תנאי השוק מדי שש שנים.
סמכות המנהל מול זכויות היבואן
במסגרת הערעור טענה חברת מטרו מוטור כי סעיף 45 אינו מהווה מקור סמכות עצמאי לסירוב לחדש רישיון, אלא רק מתווה שיקול דעת בתוך מסגרת העילות הקיימות בחוק. החברה הדגישה כי מדובר בפגיעה חמורה ובלתי מידתית בזכויותיה החוקתיות לקניין ולחופש העיסוק, וקבלה על כך שההחלטה התקבלה ללא קביעת אמות מידה ברורות מראש ותוך הסתמכות על השערות כלכליות בלבד.
המערערת העלתה לדיון את אינטרס ההסתמכות שלה על רישיונות המוחזקים על-ידה עשרות שנים, וטענה כי המנהל הפר את חובת ההיוועצות במועצה המייעצת הקבועה בחוק. מנגד, המשיב טען כי סעיף 45 מקנה למנהל סמכות מפורשת ועצמאית שלא לחדש רישיון מטעמי תחרות, וכי כל פרשנות אחרת תרוקן את הוראת הסעיף מתוכן ותפגע באינטרס הציבורי המובהק.
השופט דוד מינץ קבע בנימוקיו כי לשון החוק וההיסטוריה החקיקתית מלמדות שתוקף הרישיון נקצב לשש שנים במטרה לאפשר בחינה מחודשת של מצב התחרות בשוק. הוא הדגיש כי המחוקק לא "השחית מילותיו לריק" בסעיף 45, וכי מטרתו הייתה לאפשר למנהל לסרב לחדש רישיון במקרים של ריכוזיות יתר הפוגעת בציבור, גם אם היבואן פעל ללא דופי.