המאמצים הדיפלומטיים סביב הלחימה בגבול הצפון מתגברים, ובמוקדם עומדת אפשרות לפתיחת משא-ומתן ישיר בין ישראל ללבנון. לפי דיווחים (14.3.26) בתקשורת הערבית ובמקורות דיפלומטיים, משלחות משתי המדינות עשויות להיפגש בימים הקרובים בניסיון לבחון ערוץ מדיני שילווה את הלחימה המתמשכת בזירה הצפונית. על-פי אותם פרסומים, השיחות עשויות להתקיים בקפריסין או בפריז, כאשר ארצות הברית צפויה למלא תפקיד מרכזי בגישור בין הצדדים. גורמים המעורים בנושא טוענים כי שליח אמריקני צפוי להוביל את מאמצי התיווך, בעוד השר לשעבר רון דרמר עשוי לייצג את ישראל במסגרת המגעים, אם וכאשר ייצאו לפועל. הדיווחים מגיעים ברקע ההסלמה המתמשכת בגבול ישראל-לבנון והחשש הבינלאומי מהידרדרות נוספת בזירה הצפונית, העלולה להרחיב עוד יותר את העימות האזורי. מעורבות צרפתית ביוזמה המדינית ברקע המגעים המדווחים, נשיא צרפת עמנואל מקרון קרא לישראל להסכים לפתיחת שיחות ישירות עם ממשלת לבנון ואף עם גורמים נוספים בזירה הלבנונית. ברשומה שפרסם ברשת X בצרפתית, בערבית ובעברית, הדגיש מקרון כי יש לפעול למניעת הידרדרות נוספת בלבנון. לדבריו: "חיזבאללה חייב להפסיק מיד את מדיניות ההסלמה שלו". במקביל, קרא לישראל להימנע מהרחבת הפעילות הצבאית. מקרון אף הבהיר כי צרפת מוכנה לסייע בקידום השיחות ואף לארח אותן בפריז: "צרפת מוכנה להקל על השיחות הללו באמצעות אירוחן בפריז". לדבריו, שוחח בנושא עם נשיא לבנון ג'וזף עאון, ראש הממשלה נוואף סלאם ויו"ר הפרלמנט נביה ברי. מקרון הדגיש כי יש לנצל את חלון ההזדמנויות כדי להגיע להפסקת אש ולהסדר ארוך טווח שיחזק את ריבונותה של לבנון. היוזמה הלבנונית: פירוק חיזבאללה ופתיחת שיחות במקביל, נשיא לבנון ג'וזף עאון הציג יוזמה בת ארבע נקודות שנועדה להביא לסיום הלחימה. לפי הדיווחים, היוזמה כוללת: 1. הפסקת אש מלאה בין ישראל ללבנון 2. סיוע בינלאומי לצבא לבנון 3. פירוק חיזבאללה מנשקו ופירוק מחסני הנשק שלו 4. פתיחת משא-ומתן ישיר בין ישראל ללבנון בחסות בינלאומית עאון קרא לקהילה הבינלאומית לתמוך ביוזמה והדגיש כי ממשלת לבנון מוכנה להשתתף בשיחות ישירות עם ישראל. במקביל, גורמים לבנונים העבירו מסר כי סירוב ישראלי למשא-ומתן ישיר עם ביירות יהיה, לדבריהם, "טעות אסטרטגית" שתעניק יתרון לחיזבאללה. התוכנית הצרפתית: הכרה בישראל והסכם אי-לוחמה לפי דיווח באתר אקסיוס, ממשלת צרפת גיבשה הצעה רחבה יותר לסיום המלחמה בלבנון. שלושה מקורות המעורים בפרטים אמרו כי ההצעה כוללת צעד חסר תקדים: הכרה לבנונית בישראל כחלק מהסדר מדיני. על-פי המתווה המתגבש, ישראל ולבנון יפתחו במשא-ומתן בתמיכת ארצות הברית וצרפת על "הצהרה מדינית" שתוסכם בתוך כחודש. ההצהרה צפויה לכלול הכרה ראשונית בישראל והתחייבות של ממשלת לבנון לכבד את ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של ישראל. הצדדים גם יאשרו מחדש את מחויבותם להחלטת מועצת הביטחון 1701, שסיימה את מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, וכן להסכם הפסקת האש משנת 2024. לפי המתווה, ממשלת לבנון תתחייב למנוע התקפות נגד ישראל משטחה וליישם תוכנית לפירוק חיזבאללה מנשקו ולאיסור פעילותו הצבאית במדינה. הסדר ביטחוני מדרום לליטני בהיבט הביטחוני, ההצעה הצרפתית קובעת כי צבא לבנון ייפרס מחדש מדרום לנהר הליטני. במקביל, ישראל תיסוג בתוך חודש מהשטחים שתפסה מאז תחילת המלחמה הנוכחית. כוחות יוניפיל צפויים לאמת את פירוק חיזבאללה מנשקו מדרום לליטני, בעוד קואליציה של מדינות שתפעל תחת מנדט של מועצת הביטחון תפקח על פירוק הארגון מנשקו בשאר חלקי לבנון. בנוסף, הצדדים יתחייבו להשתמש במנגנון פיקוח בהובלת ארצות הברית כדי לטפל בהפרות של הפסקת האש ובאיומים מיידיים. לקראת הסכם אי-לוחמה? לפי ההצעה, לבנון תצהיר כי היא מוכנה לפתוח במשא-ומתן על הסכם אי-לוחמה קבוע עם ישראל. הסכם כזה עשוי להיחתם בתוך כחודשיים ולכלול את סיום מצב המלחמה בין שתי המדינות. ההסכם יחייב את הצדדים לפתור מחלוקות בדרכי שלום ולקבוע הסדרי ביטחון לאורך הגבול. לאחר חתימתו, ישראל צפויה לסגת מחמש נקודות בדרום לבנון שעליהן שלטו כוחות צה"ל מאז סוף 2024. השלב האחרון במתווה כולל סימון גבול קבוע בין ישראל ללבנון, וכן בין לבנון לסוריה, עד סוף שנת 2026. הזירה הצבאית עדיין מתחממת במקביל למגעים המדיניים, גורמים ישראלים ואמריקנים אמרו כי ישראל שוקלת להרחיב משמעותית את הפעולה הקרקעית בלבנון. המטרה, לדבריהם, היא להשתלט על השטח מדרום לנהר הליטני ולפרק את התשתית הצבאית של חיזבאללה. מהלך כזה עשוי להיות הפלישה הקרקעית הגדולה ביותר של ישראל ללבנון מאז מלחמת 2006. בישראל מדגישים כי הלחימה נועדה לפגוע בתשתיות הצבאיות של חיזבאללה, ובכללן מבנים המשמשים לאחסון אמצעי לחימה ולשיגור התקפות לעבר ישראל. לצד זאת, במערכת המדינית בירושלים מעריכים כי אם ייפתחו שיחות מדיניות, הן יתקיימו תחילה בדרג דיפלומטי ולאחר מכן יעברו לדרג המדיני הבכיר.