הוועדה גם קידמה התאמות מיוחדות עבור מפעלים באזור פיתוח א' ומפעלי מחקר ופיתוח מיוחדים, לצד מסלול עבור מפעלי מו"פ רגילים. שינוי נוסף נוגע להגדרת "קבוצה זכאית". לפי הנוסח שאושר, נדרש כי הכנסות החברות תושבות ישראל יהוו לפחות 55% מכלל הכנסות הקבוצה, במקום 60% בנוסח המקורי. עוד נקבע כי מענקים שניתנו בגין רכישת בניינים לא יופחתו מחישוב הוצאות המחקר והפיתוח המזכות. בנוסף נוספה הוראה המאפשרת לאשר הוצאות מו"פ שבוצעו באמצעות קבלן משנה שהוא "קרוב", כפוף לתנאים הקבועים בהצעת החוק. הוועדה גם קיצרה את פרק הזמן שבו רשות החדשנות תידרש לקבל החלטה בבקשות חברות: במקום 180 ימים בנוסח המקורי, נקבע כי ההחלטה תינתן בתוך 150 ימים. הרקע: תחרות עולמית על חברות טכנולוגיה החקיקה מגיעה על-רקע שינויי מיסוי בעולם, ובראשם הנהגת מס מזערי עולמי בשיעור של 15% על חברות גדולות שמחזורן עולה על 750 מיליון אירו. במקביל, מדינות רבות פועלות למשוך פעילות טכנולוגית לשטחן באמצעות הטבות מס ותמריצים שונים. בישראל מבקשים להתאים את מערך התמריצים לשינויים אלה, מתוך חשש כי ללא התאמות חלק מפעילות המחקר והפיתוח של חברות בינלאומיות עלול לעבור למדינות אחרות. לאחר אישור ועדת הכספים צפויה הצעת החוק להגיע למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. אם תאושר סופית, החוק ייכנס לתוקף ב־1 בינואר 2026 ויחול על הוצאות מחקר ופיתוח מוכרות של חברות העומדות בתנאים החל משנת המס הזו ואילך.