בית המשפט העליון הורה (יום א', 15.3.26) על מחיקת העתירה נגד הקמת ועדת הבדיקה הממשלתית לעניין השימוש ברוגלות. פסק הדין ניתן לאחר שחברי הוועדה, בראשות השופט בדימוס משה דרורי, הודיעו על התפטרותם המיידית בעקבות מחלוקת על סמכויותיהם ובדיקת תיקים פליליים פעילים. השופטים יצחק עמית, עופר גרוסקופף וחאלד כבוב ציינו כי עם התפטרות חברי הוועדה, העתירה התייתרה מבחינה מעשית. במוקד ההליך עמד החשש כי עבודת הוועדה תזיהם ותשבש עשרות תיקים פליליים המתנהלים בבתי המשפט, בהם גם תיקים בעלי רגישות ציבורית גבוהה. פסק הדין חושף את המתח העמוק שבין הרצון הממשלתי לבקר את גופי האכיפה לבין החובה החוקתית לשמור על טוהר ההליך הפלילי. השופטים הבהירו כי כתב המינוי המקורי של ועדת דרורי לקה בפגם שורשי, שכן הוא העניק לוועדה מנדט רחב מדי שעלול היה להפוך אותה למעין "ערכאת ערעור" הפועלת במקביל לבתי המשפט. מצב כזה, שבו ועדה הממונה על-ידי הרשות המבצעת בוחנת חומרי חקירה בתיקים פעילים, מהווה פגיעה ישירה בעצמאות הרשות השופטת וביכולת לנהל משפטים ללא השפעה חיצונית פסולה. כישלון מתווה הפשרה במהלך החודשים האחרונים ניסה בית המשפט לקדם מתווה פשרה שיאפשר לוועדה לבדוק היבטים מערכתיים בתיקים סגורים בלבד. השופטים הדגישו כי התיקים הסגורים מהווים נתח משמעותי המאפשר הפקת לקחים, אך חברי הוועדה דחו את ההצעה בטענה כי היא מגבילה את יכולתם להגיע לחקר האמת. פסק הדין מציין כי ניתן להצטער על כך שחברי הוועדה בחרו להתפטר יום אחד בלבד לאחר שהוצגה להם הצעת פשרה עדכנית. השופטים הבהירו כי כתב המינוי המקורי נעדר מנגנוני תיאום הולמים מול הייעוץ המשפטי לממשלה למניעת שיבוש הליכים, וכי המתווה שהוצע נועד לרפא פגם זה. המתווה שהציעו השופטים ביקש לאפשר לוועדה גישה לנתונים של מאות תיקים סגורים וחלוטים, המהווים נתח משמעותי ביותר מכלל המקרים הרלוונטיים. סירובם של חברי הוועדה לקבל מגבלות אלו, והתעקשותם לעיין גם בחומרים של תיקים פתוחים, הובילו למבוי סתום וליציאתם מהתמונה. בנסיבות אלו, קבע בית המשפט כי המשיבים יישאו בהוצאות העותרים בסך 20,000 ש"ח, בשים לב לתרומת העתירה לבירור הסוגיות המהותיות. הצורך הדחוף בחקיקה מעבר לסוגיית הוועדה, פסק הדין משמש כקריאת השכמה דחופה למחוקק הישראלי בנוגע לריק המשפטי הקיים בשימוש ברוגלות. השופט עמית הדגיש כי הטלפון החכם אינו עוד מכשיר קשר אלא "שלוחה של הנפש" המכילה את המידע הפרטי ביותר של האדם, ולכן חדירה אליו דורשת הסדרה חקיקית מדוקדקת שטרם גובשה. הקיפאון הנוכחי, שבו המשטרה מנועה מלהשתמש בכלים טכנולוגיים מתקדמים בשל היעדר חוק עדכני, פוגע אנושות ביכולת המאבק בפשיעה החמורה וברציחות בחברה הערבית. בשורה התחתונה, מחיקת העתירה מסמנת את סיומו של פרק ועדת דרורי במתכונתה הנוכחית, אך היא מותירה את הממשלה עם הצורך להכריע האם לקדם חקיקה שתסדיר את השימוש ברוגלות בפיקוח שיפוטי. כל ועדה עתידית שתוקם תידרש ככל הנראה לעמוד באותם עקרונות של הפרדה מוחלטת מההליך הפלילי הפעיל, תוך שמירה על עצמאות התביעה והרשות השופטת כפי שהותווה בדיוני בג"ץ.