הנשיא האירני, מסעוד פזשכיאן, הביע בימים האחרונים (16.03.26) זעם רב כלפי צמרת משמרות המהפכה, לאחר שגילה כי לארגון אין כל תוכנית אסטרטגית סדורה לניהול המדינה והמערכה ב"יום שאחרי" המלחמה. על-פי דיווחים ב-'אירן ווייר', פזשכיאן ניסה לברר מול בכירי ה-IRGC מהן התוכניות האופרטיביות לשיקום ולייצוב המדינה תחת התקיפות המתמשכות, ונענה בשלילה מוחלטת. חוסר המוכנות של המנגנון הצבאי, שנתפס כעמוד השדרה של המשטר, עורר מתיחות חריפה בין הלשכה הנשיאותית לבין הפיקוד הצבאי.
במקביל לקרע מול משמרות המהפכה, פזשכיאן מבטא חוסר שביעות רצון גוברת ממינויו של מוג׳תבא חמינאי ליורשו של אביו (09.03.26). הנשיא טוען בשיחות סגורות כי מודל של "מנהיג נעדר", שאינו נראה בציבור ואינו מקיים קשר ישיר עם זרועות הממשל, אינו יכול להוביל את אירן בעת הנוכחית. הנתק בין פזשכיאן לחמינאי הבן כה עמוק, עד שדווח כי לא התקיימה כל תקשורת ישירה ביניהם מאז ההכרזה על המינוי, מה שמותיר את הממשלה במצב של אי-ודאות ניהולית ותקציבית חמורה לקראת חגי הנורוז.
משבר האמון בצמרת הביטחונית
מקורות ממשלתיים המקורבים לפזשכיאן מתארים אווירה של כאוס בטהרן. בעוד משמרות המהפכה ממשיכים להוביל קו התקפי ומתואם בשטח, הדרג האזרחי נותר ללא מענה לצרכים בסיסיים של האוכלוסייה. פזשכיאן, שנאלץ לאחרונה להתנצל בפני מדינות השכנות על תקיפות "אש חופשית" של ה-IRGC, חש כי סמכויותיו נשחקות וכי הצבא גורר את המדינה למסלול התנגשות ללא אסטרטגיית יציאה או שיקום.
מינוי תחת אש ומחלוקת
המינוי המהיר של מוג׳תבא חמינאי על-ידי מועצת המומחים נועד לשדר יציבות והמשכיות (08.03.26), אך בפועל הוא רק העמיק את השסעים. פזשכיאן רואה במינוי זה כמהלך שמעדיף את שימור שרידות המשטר והנאמנות המשפחתית על פני יכולת משילות ריאלית. הביקורת של הנשיא על "המנהיג הנעדר" מהדהדת את הלעג ברשתות החברתיות באירן, שם מכונה חמינאי הבן "מנהיג מקרטון" בשל היעדרותו מהעין הציבורית ברגעים הקריטיים של המערכה.