הכנסת אישרה בקריאה ראשונה העלאה חריגה של תקרת הגירעון לשנת 2026, על-רקע הוצאות המלחמה והתרחבות הצרכים הביטחוניים והאזרחיים. מליאת הכנסת אישרה הלילה (17.3.26) את הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה לשנת 2026 ברוב של 53 תומכים מול 45 מתנגדים. ההצעה תועבר לוועדת הכספים להמשך הכנה לקראת הקריאות הבאות, שם צפוי להתנהל המאבק המרכזי על היקף ההוצאות והאיזונים התקציביים.
לפי ההצעה, תקרת הגירעון תעמוד על 5.1% מהתוצר - שיעור גבוה יחסית לשנים האחרונות, המשקף סטייה מהמדיניות המצמצמת שננקטה בעבר.
הרחבת ההוצאה: עשרות מיליארדים נוספים
לצד הגדלת הגירעון, הממשלה מבקשת להגדיל משמעותית את ההוצאה התקציבית:
- תוספת של כ־32 מיליארד שקל להוצאה הממשלתית בשנת 2026
- גידול של עד 4.4% במסגרת החוק הקיים
- אפשרות להגדלה נוספת של 7 מיליארד שקל, כפוף לתנאים שייקבעו
מדובר במהלך רחב היקף שמגדיל את מרחב הפעולה של הממשלה, אך גם מעלה שאלות לגבי משמעת תקציבית והשלכות על החוב הציבורי.
הרקע: מלחמה והוצאות חירום
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי העלאת תקרת הגירעון נובעת ישירות מהמצב הביטחוני והמערכה המתמשכת מול אירן ושלוחותיה. לפי ההסבר, המערכה כללה תקיפות בשטח אירן לצד מתקפות טילים רחבות היקף לעבר העורף הישראלי, שגרמו לנפגעים ולנזקים משמעותיים. במקביל, נרשמה עלייה חדה בהוצאות הביטחון:
- גיוס מילואים בהיקף גבוה מהתחזיות
- הוצאות לחימה ורכש ביטחוני
- מענה אזרחי לנפגעים ולמפונים
השילוב בין צורכי הביטחון לבין הפגיעה בעורף האזרחי יצר לחץ תקציבי חריג, שמוביל כעת להרחבת המסגרת התקציבית.
המשמעות לציבור: גמישות מול סיכון
המהלך מעניק לממשלה גמישות תקציבית נרחבת בתקופת חירום, אך גם טומן בחובו סיכונים:
- הגדלת הגירעון עשויה להוביל לעלייה בחוב הציבורי
- ייתכן לחץ עתידי להעלאת מיסים או לקיצוצים
- השפעה אפשרית על דירוג האשראי ועל עלויות המימון של המדינה
מנגד, באוצר ובמערכת הביטחון רואים בכך צעד הכרחי לניהול המערכה ולשמירה על תפקוד המשק.