פיצוץ עז הרעיד את נמל התעופה הבינלאומי של דובאי (יום ב', 16.03.26) לאחר שרחפן פגע במיכל דלק במתחם. נמל התעופה, מהעמוסים בעולם, הושבת זמנית ותנועת הטיסות הופסקה לחלוטין. עדי ראייה דיווחו על עשן שחור סמיך המיתמר מעל האזור, ותיעודים חיים הראו את ממדי האש שפרצה במתקן הדלק. כוחות הכיבוי של איחוד האמירויות הערביות נאבקו בלהבות במשך שעות עד להשגת שליטה.
במקביל למתקפה בדובאי, הודיעה חברת הנפט הלאומית ADNOC על סגירה של יותר מ-50 אחוז מתפוקת הנפט הגולמי שלה. טעינת הנפט בנמל פוג'יירה, המהווה צומת ייצוא קריטי מחוץ למצר הורמוז, הופסקה אף היא. מדובר בהסלמה משמעותית המדגישה כי הסכסוך במפרץ אינו מוגבל עוד לחסימת מעברים ימיים, אלא עובר לתקיפה ישירה של תשתיות אנרגיה ותעופה אזרחיות במדינות שאינן צד לוחם ישיר.
התרחבות זירת הלחימה
איחוד האמירויות הערביות, שלא נטלה חלק פעיל בתקיפות מבצע "זעם אפי", מוצאת עצמה כעת בלב המערכה. השבתת הייצור ב-ADNOC אינה נובעת רק מפגיעות פיזיות, אלא מהתמוטטות מוחלטת של שרשרת הלוגיסטיקה במצר הורמוז. כאשר אין יכולת לייצא את הנפט והדשנים דרך המיצר הממוקש והלא מבוטח, הייצור הופך לנטל כלכלי ותפעולי, מה שמאלץ את החברות להפסיק את השאיבה.
הפגיעה בנכסים האסטרטגיים של האמירויות, כמו מפעל Fertiglobe המייצר 6.6 מיליון טון דשני חנקן בשנה, מעמידה את השווקים העולמיים בפני מצב שלא תומחר מראש. בעיית המעבר במצר הפכה לבעיית אמון; גם אם המיצר ייפתח מחר, ספק אם חברות הביטוח והספנות יסכימו להפעיל כלי שיט בנמלים החשופים למתקפות כטב"מים אסימטריות מצד כוחות הנתמכים על-ידי אירן.
איום על הביטחון התזונתי
המשבר חורג מגבולות האנרגיה ופוגע אנושות במערכת המזון העולמית. שליש מסחר הדשנים הימי העולמי עובר דרך הורמוז, ונפח המעבר בו צנח ב-97 אחוז. מדינות כמו בנגלדש והודו כבר חוות השבתה של מפעלים ומחסור חמור באוריאה, בעוד סין הטילה איסור ייצוא פוספטים כדי להבטיח את צרכיה הפנימיים. חלון ההזדמנויות לשתילה באזורים חקלאיים מרכזיים בעולם הולך ונסגר.
בזמן שצבא ארה"ב מנסה להגן על מתקנים ודיפלומטים ברחבי המזרח התיכון, הוא נאלץ להתמודד עם היעדר תמיכה בינלאומית רחבה לקואליציית ליווי ימית. גרמניה ואוסטרליה נמנעו מהצטרפות רשמית, מה שמשאיר את וושינגטון לבדה אל מול אסטרטגיה אירנית מתוכננת של מניעת משאבים. כל רחפן שפוגע במחסן דלק במפרץ מהווה כעת איום ישיר על היכולת להאכיל ארבעה מיליארד בני אדם הנשענים על תוצרי האזור.