שר החוץ גדעון סער הצהיר (17.3.26) כי חיסול בכירי המשטר האירני, ובהם עלי לריג'אני, מהווה פגיעה ישירה בליבת מנגנון הדיכוי של טהרן, והדגיש כי מדובר במהלך שלא דרש את המשאבים והמאמצים שהושקעו בעבר בניסיון לפגוע בדמויות מפתח דומות: "עשינו זאת חינם". שר החוץ של אסטוניה, מרגוס צחקנה, הגיע לישראל לביקור סולידריות ביוזמת סער, על-רקע ההסלמה הביטחונית והמאמץ הבינלאומי לבלום את תוכניות הגרעין והטילים של אירן. השניים נפגשו תחילה בארבע עיניים, לאחר מכן קיימו פגישה מורחבת בהשתתפות הצוותים המקצועיים, ובסיום ערכו מסיבת עיתונאים משותפת בירושלים, שבה הוצגו גם המסרים המדיניים וגם הרקע ההיסטורי לשיתוף הפעולה בין המדינות. תמיכה אירופית ברורה צחקנה הציג קו מדיני חד התומך בישראל, תוך חיבור בין האיום האירני לבין המרחב האירופי והמערכת הבינלאומית הרחבה יותר. לדבריו, "תוכניות הגרעין והטילים של אירן, לצד תמיכתה בארגוני טרור ושיתוף הפעולה עם רוסיה במלחמה נגד אוקראינה, מהווים איום חמור על הביטחון האזורי והעולמי", והוא הדגיש כי מדובר באתגר שאינו מוגבל למזרח התיכון בלבד אלא משליך גם על יציבות אירופה. בהמשך דבריו חידד צחקנה את עמדת ארצו ואמר: "אסטוניה תומכת במאמצים של ישראל וארצות הברית להבטיח שאירן לא תוכל להוות איום", תוך שהוא מציין כי מדינתו מגנה תקיפות נגד אזרחים ומדגישה את זכותן של מדינות להגן על עצמן בהתאם למשפט הבינלאומי. לצד זאת, הוא הדגיש גם את הצורך במניעת הסלמה, ובכך ניסה לשלב בין תמיכה ביטחונית בישראל לבין קריאה לאיזון מדיני. השר האסטוני אף הרחיב על הקשר ההיסטורי בין המדינות, וציין כי ישראל הייתה בין הראשונות שסייעו לאסטוניה לאחר קבלת עצמאותה בתחילת שנות ה-90, גם בתחום הביטחוני. "זה לא היה רק עניין של נשק, אלא עניין של אמון", אמר, והוסיף כי זיכרון זה עדיין נוכח בתודעה הלאומית האסטונית וממשיך להשפיע על היחסים בין המדינות עד היום. סער: חיסול בצמרת הבסיג׳ סער הציג תמונה תקיפה של הפעילות הישראלית מול המשטר האירני, והדגיש כי מדובר בפגיעה ישירה בצמרת מנגנון הביטחון הפנימי של המשטר. "אתמול בלילה צה"ל חיסל את מפקד הבסיג׳ סלימאני, את סגנו ואת מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי עלי לריג'אני. גם האירנים בטוחים יותר בלעדיהם", אמר, תוך שהוא משרטט קו ברור בין הפגיעה בדמויות הבכירות לבין החלשת יכולת המשטר לשלוט באוכלוסייה. בהמשך התייחס סער גם למעמדו הבינלאומי של לריג'אני והוסיף: "על לריג'אני הוטלו עיצומים אמריקניים עם פרס של 10 מיליון דולר לראשו. עשינו זאת חינם". בכך ביקש להמחיש את הפער בין מאמצי הקהילה הבינלאומית לבין הפעולה הישראלית הישירה, שהובילה, לדבריו, לתוצאה מהירה ומשמעותית יותר. סער הרחיב על תפקיד הבסיג׳ במערכת השלטונית האירנית, והדגיש כי מדובר בגוף מרכזי בדיכוי הפנים־מדינתי. לדבריו, הבסיג׳ "השתמש בשיטות אכזריות כנגד העם שלו", ופעולות ישראל פוגעות לא רק ביכולות הצבאיות של המשטר אלא גם ביכולת שלו להפעיל כוח פנימי נגד אזרחיו. מסר למושתבא חמינאי בדבריו שילב סער גם מסר תודעתי ישיר למושתבא חמינאי, הנתפס כאחת הדמויות המרכזיות בצמרת המשטר, ואמר: "עדיין לא ראינו אותו. כדאי שיראה את פניו. זה מתחיל להיות מביך עבור המשטר". הדברים משקפים ניסיון להפעיל לחץ לא רק בזירה הצבאית אלא גם בזירה הפסיכולוגית, באמצעות ערעור תחושת היציבות של ההנהגה. הקו המדיני: לחץ מבחוץ ושינוי מבפנים בסיום דבריו הציג סער את התפיסה המדינית הרחבה יותר של ישראל, שלפיה השינוי המשטרי באירן תלוי בראש ובראשונה בציבור האירני עצמו, אך דורש גם תנאים חיצוניים שיאפשרו זאת. "המשטר יכול ליפול רק על-ידי העם האירני. אך ללא סיוע חיצוני - העם אינו יכול לשחרר את עצמו", אמר, ובכך סימן את הקו שבין פעולה צבאית לבין יעד מדיני ארוך טווח. הביקור של שר החוץ האסטוני בירושלים, לצד המסרים התקיפים שהושמעו במסיבת העיתונאים, ממחישים את הניסיון הישראלי לבסס חזית מדינית רחבה מול טהרן, תוך שילוב בין לגיטימציה בינלאומית לפעילות הצבאית לבין הפעלת לחץ מתמשך על הנהגת המשטר האירני.