יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג, דחה (17.3.26) פנייה שלישית שהוגשה מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו ותנועת הליכוד נגד מינויה של עו"ד יפעת סימינובסקי לתפקיד היועצת המשפטית של הוועדה, וקבע כי לא נפל פגם בהליך. במכתב התשובה לעו"ד אילן בומבך, שפנה בשם הליכוד, הבהיר סולברג כי לאחר בחינת הטענות אין בהן כדי להצדיק התערבות. בכך המשיך קו עקבי לאחר שתי פניות קודמות שנדחו - תחילה נגד עצם פרסום המכרז ובהמשך נגד תנאיו. הטענות: חוסר ניסיון ופגמים מהותיים בפנייה השלישית הועלו טענות חריפות נגד המינוי עצמו. בין היתר נטען כי סימינובסקי אינה עומדת בדרישות הליבה של התפקיד, וכי חסר לה ניסיון מעשי במשפט מינהלי ובדיני בחירות. עוד נטען כי ניסיונה בליטיגציה מצומצם מאוד, וכי אין בידיה רקע מספק בהתמודדות עם הליכים משפטיים מורכבים - עניין שלדברי הפונים עלול לפגוע ביכולתה לעמוד בלחצים הכרוכים בתפקיד. בהקשר זה נטען כי מינוי מועמדת ללא ניסיון מספק עלול להוביל למצב שבו היועצת המשפטית של הוועדה תהיה "מוחלשת" מול גורמים פוליטיים. טענות להטיית תנאי המכרז טענה מרכזית נוספת נגעה לאופן ניהול המכרז. לפי הפנייה, ועדת הבוחנים שינתה בפועל את מרכז הכובד של תנאי המכרז, כאשר הדגישה ניסיון בתחום הטכנולוגיה - שהוגדר כתנאי רצוי - על חשבון ניסיון מינהלי ומשפטי, שהוגדר כתנאי חובה. לטענת הליכוד, שינוי זה יצר יתרון למועמדת שנבחרה ופגע בשוויון בין המועמדים. עוד נטען כי ההחלטה התקבלה תוך העדפת מועמדת מסוימת על פני מועמדים בעלי ניסיון רלוונטי רחב יותר. טענות להרכב הוועדה וניגוד עניינים בפנייה הועלו גם טענות נגד הרכב ועדת הבוחנים. נטען כי ההרכב שנקבע אינו תואם את הכללים החלים על מינויים בשירות המדינה, וכי היה על מנכ"לית הוועדה לעמוד בראש הוועדה - ולא יו"ר ועדת הבחירות. עוד נטען לקיומו של ניגוד עניינים, שכן אותם גורמים שהיו שותפים להליך הבחירה מחזיקים גם בסמכות לבחון את תקינותו. לטענת הפונים, מצב זה פוגע ביכולת לקיים ביקורת אפקטיבית על ההליך. הדרישות: ביטול ושקיפות על-רקע הטענות, דרשו הפונים לבטל את המינוי ואף לשקול ביטול המכרז כולו. בנוסף התבקשו פרטים על אופן קבלת ההחלטה, לרבות המסמכים שעל בסיסם נבחרה המועמדת. בפנייה צוין כי אם לא יינתן מענה ענייני, תישקל פנייה לערכאות משפטיות. סולברג: אין עילה להתערבות למרות מכלול הטענות, קבע סולברג כי לא נמצא פגם המצדיק התערבות בהליך. בכך דחה בפעם השלישית את טענות הליכוד והותיר את המינוי על-כנו. החלטתו מצטרפת לעמדה שהציג לאורך כל שלבי המחלוקת, שלפיה הליך המכרז והבחירה נערכו בהתאם להוראות הדין ולכללים החלים על ועדת הבחירות.