הרפורמה לקידום התחרות בשוק הבנקאות עברה שלב מרכזי: הוועדה למיזמים ציבוריים אישרה (19.3.26) את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, לאחר 16 דיונים, והיא צפויה לעלות בקרוב להצבעה במליאת הכנסת. מדובר במהלך רחב היקף שמבקש לשנות את מבנה המערכת הבנקאית, באמצעות הקלת כניסת שחקנים חדשים לשוק והפחתת חסמים לגופים פיננסיים. ההצעה אושרה פה אחד בוועדה, אך לוותה במחלוקות עקרוניות לגבי היקף הפיקוח והמבנה התחרותי הרצוי. כך תיראה המערכת החדשה ליבת הרפורמה נשענת על יצירת מסלולים להקמת בנקים קטנים, לצד מודל של "מוסדות בנקאיים רזים":

• בנק קטן - נכסים עד 5% משווי כלל נכסי הבנקים;

• בנק זעיר - נכסים עד 2.5%;

• מוסדות בנקאיים רזים - גופים עם אסדרה מותאמת שיציעו שירותי פיקדונות ואשראי;

• כניסת גופים חוץ־בנקאיים - אפשרות לקבל רישיון בנקאי.

המטרה: להגביר תחרות, להרחיב את היצע השירותים ולשפר את תנאי הלקוחות. הפיקוח - נקודת המחלוקת הוועדה קבעה כי בנק ישראל יהיה הגוף המפקח על הבנקים החדשים, תוך דרישה למניעת ניגודי עניינים בין פעילות בנקאית לבין חברות החזקה. במהלך הדיונים עלה חשש כי פיקוח מחמיר ירתיע כניסת שחקנים, אך משרד האוצר קיבל את עמדת הוועדה. נציגת בנק ישראל, סימה שפיצר, הגדירה את ההסדר "פתרון ביניים", בעוד נציגת לובי 99 אלה תמיר שלמה התריעה כי מדובר ב"פצצה מתקתקת". גם ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) הביע התנגדות למודל, וטען כי עיקר התחרות תגיע דווקא משחקנים קטנים מחוץ למערכת, ולא מגופים מוסדיים. לדבריו: "אני לא חי בשלום עם כניסת המוסדיים לשוק הבנקאות". הטבות לבנקים הקטנים כדי לעודד מעבר לקוחות ולחזק את השחקנים החדשים, נקבעו מספר מנגנונים ייעודיים:

• תעריפון עצמאי - בנקים קטנים יוכלו לקבוע עמלות ללא תלות בבנק ישראל;

• שכר בכירים - החרגה זמנית של מנכ"לים מהגבלות השכר למשך שבע שנים;

• בחינת העדפה ממשלתית - אפשרות לנתב פעילות והקצאות לבנקים הקטנים.

בנוסף, נשקלת אפשרות לנתב פעילות בתחום הנכסים הדיגיטליים לבנקים קטנים, כדי למנוע ריכוזיות בתחום זה. ועדת מעקב ופיקוח החוק כולל הקמת ועדה מייעצת שתלווה את יישום הרפורמה. בוועדה יהיו נציגי משרד האוצר, בנק ישראל ורשות ההון, וכן נציג ציבור. הוועדה תגיש דוח שנתי לכנסת, שיכלול:

• התקדמות הרפורמה;

• חסמים לכניסת בנקים חדשים;

• המלצות להמשך התאמות.

הבטחות מול סימני שאלה: שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הציג את הרפורמה ככלי מרכזי במאבק ביוקר המחיה ואמר: "יותר ריבית על הפלוס, פחות ריבית על המינוס - וחיסכון של אלפי שקלים למשפחה". נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, בירך על המהלך והדגיש כי הוא שומר על יציבות המערכת לצד הגברת התחרות. מנגד, הביקורת מתמקדת בשאלה האם הכנסת המוסדיים תיצור תחרות אמיתית או דווקא ריכוזיות חדשה, וכן האם האסדרה המותאמת לא תפגע ביציבות הפיננסית. בסיום הדיון הגדיר יו"ר הוועדה ח"כ אוהד טל את ההחלטה "יום היסטורי", אך המבחן האמיתי של הרפורמה יחל רק לאחר אישורה הסופי במליאה ויישומה בפועל בשוק הבנקאות.