בית המשפט העליון דחה (יום ה', 19.03.26) במסגרת עפ"ס 80416-12-25 ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו, שלא לפסול את השופט יאיר דילוגין מלדון בתביעת לשון הרע שהגישו זוהר נתנאל מדר ודגן סוכנות לביטוח (2000) בע"מ נגד אילן אזולאי. המערערים, שיוצגו על-ידי עורכי הדין אמיר אלטשולר ועדי אמיתי, טענו כי השופט דילוגין בפניו התבררה התביעה גיבש דעה נחרצת נגדם לאחר שהציע בדיון מחוץ לפרוטוקול כי התביעה תידחה ללא צו להוצאות. בנוסף קבלו על אזהרת המותב כי יורה על סגירת התיק בשל שימוש לרעה בהליכי משפט מצד בא-כוחם. הנשיא יצחק עמית הבהיר בפסק הדין כי טענות המופנות כלפי פעילות שיפוטית, כגון קביעת לוחות זמנים או הצפת קשיים בתיק, אינן מהוות עילת פסלות אלא במקרים קיצוניים בלבד. נקבע כי הצעת פשרה, גם כזו הכוללת הצעה לחזור מן ההליך, אינה מלמדת על נעילת דעה, במיוחד כאשר השופט דילוגין הדגיש שהדברים נאמרים מבלי לטעת מסמרות. בית המשפט הדגיש כי הליכי פסלות אינם האכסניה המתאימה להשגות ערעוריות על אופן ניהול הדיון. בנוסף לניתוח המהותי, נקבע כי הבקשה לקתה בשיהוי ניכר, שכן הוגשה כחודשיים וחצי לאחר הדיונים מושא התלונה ותשעה ימים בלבד לפני מועד הדיון הבא. הנשיא מתח ביקורת חריפה על הניסיון לייחס לשופט שיקולים זרים ללא כל תימוכין, וכינה זאת קלות בלתי נסבלת של הטחת האשמות חמורות וחסרות בסיס במותב היושב לדין. התרת עיון בתיק לצד שלישי בתוך כך, נעתר בית המשפט לבקשת יונתן קאפח לעיין בתיק הערעור לצורך הליכים אחרים שבכוונתו לנהל כנגד המערער זוהר נתנאל מדר. הנשיא ציין כי נקודת המוצא תומכת בפומביות הדיון, וכי למבקש, שייצג את עצמו בבקשה, כבר ניתנה בעבר זכות עיון דומה בערכאה הדיונית. העיון הותר למשך עשרה ימים החל מיום 22.03.26 דרך מערכת נט המשפט. בסיום פסק הדין חויבו המערערים בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 4,000 ש"ח. הנשיא חתם את החלטתו בקביעה כי המקרה מהווה דוגמה לניצול לרעה של בקשות פסלות לצורך השמעת טענות כנגד מערכת המשפט, תוך ניסיון להשיג יתרונות דיוניים באמצעים פסולים.