ועדת הכלכלה פתחה פתח ממשי לשינוי באחד המודלים השנויים ביותר במחלוקת בשלטון המקומי. בדיון שנערך (19.3.26) אושרו לקריאה ראשונה שתי הצעות לתיקון חוק תאגידי מים וביוב, ביוזמת חברי הכנסת איתן גינזבורג (כחול לבן) ווליד טאהא (רע"ם), לאחר ארבע ישיבות סוערות. המשמעות המיידית אינה ביטול תאגידי המים, אלא יצירת חלופה. לפי ההצעה, רשויות מקומיות שיעמדו בתבחינים מחמירים יוכלו לנהל בעצמן את משק המים והביוב, תוך שמירה על משק כספי סגור והפרדה מלאה בין כספי המים לבין תקציב הרשות. מה אושר ומה עדיין פתוח הרשויות שיבקשו לצאת ממודל התאגידים יידרשו לעמוד בשורה של תנאים: פחת מים מוגבל; שיעור גבייה מינימלי; עמידה של לפחות 85% בתוכנית הפיתוח; איתנות פיננסית; וניהול משק כספי סגור. בנוסף, הן יחויבו להקים חשבון בנק ייעודי נפרד, שישמש אך ורק את משק המים והביוב. עם זאת, המחלוקת המרכזית נותרה בעינה. סוגיית המע"מ והשלכותיה על הציבור ועל המגזר העסקי לא הוכרעה. השר אלי כהן תקף את מבנה התעריפים הקיים וטען כי תוספת המע"מ נולדה "בחוסר תום לב", בעוד באוצר הדגישו כי הפגיעה הישירה בציבור מוגבלת וכי דווקא עסקים הם שנושאים בנטל העיקרי. יו"ר הוועדה דוד ביטן הבהיר כי הסוגיה תיפתר בשלב ההכנה לקריאה השנייה והשלישית, כלומר ההכרעה האמיתית עדיין לפני הכנסת. למה זה מהלך נפיץ הוויכוח סביב תאגידי המים אינו טכני בלבד. הוא נוגע לשאלה מי אחראי בפועל על שירות בסיסי: רשות מקומית נבחרת או גוף נפרד שאמור לפעול באופן מקצועי ומנותק מלחצים פוליטיים. הרקע להקמת התאגידים היה ביקורת על כך שרשויות לא השקיעו מספיק בתשתיות, והכספים שיועדו לכך הוסטו לתחומים אחרים. התאגידים נועדו ליצור מנגנון סגור שמבטיח השקעה קבועה במים ובביוב. מנגד, התומכים בתיקון טוענים כי במקרים רבים נוצרה שכבת ניהול נוספת, יקרה ולעיתים לעומתית לרשויות עצמן. השר כהן הדגיש בדיונים כי האחריות לציבור צריכה להישאר אצל ראשי הרשויות, ולא אצל גופים שרוב התושבים כלל אינם מכירים. הוויכוח הכלכלי והפוליטי כהן הציג את המהלך כרפורמה שתצמצם משרות מיותרות ותפחית ביורוקרטיה. מנגד, באוצר וברשות המים חוששים כי פתיחת האפשרות תוביל לפירוק הדרגתי של המודל הקיים, במיוחד אם רשויות חזקות ייצאו ממנו וישאירו מאחור רשויות חלשות. החשש המרכזי הוא מפני פגיעה באיזון הארצי וביכולת להשקיע בתשתיות לאורך זמן. מאחר שתעריף המים אחיד, כל שינוי מבני עשוי להשפיע גם על אזרחים שאינם מתגוררים ברשויות שיבחרו לצאת מן התאגידים. למרות שההצעה אושרה פה אחד, הדיונים שקדמו לכך היו מתוחים במיוחד. במהלך הישיבות נשמעו טענות על יחס בלתי מכבד כלפי עובדי מדינה, ונציג האוצר עידו מור התייחס לכך במפורש. גם ח"כ גינזבורג בחר להתייחס לדברים ולהתנצל אם מישהו נפגע, תוך הדגשה כי המטרה היא לגבש חוק טוב, גם במחיר של מחלוקות חריפות בדרך. כאמור, ועדת הכלכלה לא פירקה את תאגידי המים, אבל היא פתחה לראשונה דלת רשמית לעקוף אותם - והקרב האמיתי עוד לפניה.