כישלון הניסיון להורדת מחיר העסקה העסקה המקורית נחתמה באפריל 2022 בסכום של 44 מיליארד דולר (54.20 דולרים למניה), אך זמן קצר לאחר מכן החל מאסק בסדרת ציוצים שטענו כי העסקה "בהמתנה" בשל נתוני "בוטים" כוזבים. המושבעים מצאו כי הציוצים הללו היו שקריים ונועדו לייצר מנוף לחץ להורדת מחיר הרכישה או לנסיגה מהעסקה כולה. בסופו של יום, "התרגיל" של מאסק נכשל במישור העסקי: לאחר שטוויטר תבעה אותו בדלאוור כדי לאכוף את ההסכם, הוא נאלץ להשלים את הרכישה במחיר המקורי המלא (27.10.22), מבלי שזכה להנחה כלשהי. במהלך עדותו בבית המשפט הפגין מאסק קו לוחמני וטען כי לא התכוון לפגוע במשקיעים, אלא רק להצביע על כשלים בדיווחי החברה. עם זאת, המושבעים דחו את גרסתו וקבעו כי הצהרותיו גרמו למניה לצנוח אל מתחת ל-33 דולרים - ירידה של כ-40% ממחיר הרכישה. בעוד שחבר המושבעים זיכה את מאסק מהטענה כי ניהל "קנוניה מתוכננת" (Scheme), הם הטילו עליו אחריות מלאה על המצגים המטעים שהובילו לנזק הכלכלי של אלפי המשקיעים שחשו "מרומים".

חשש מהשלכות פליליות וחקירות SEC בשאלת ההשלכות הפליליות של פסק הדין, מומחים משפטיים מצביעים על כך שהכרעת חבר המושבעים בהליך האזרחי עשויה להוות תשתית לחקירה פלילית מצד משרד המשפטים האמריקני (DOJ). בעוד שרף ההוכחה במשפט אזרחי נמוך מזה הנדרש בפלילים, הקביעה החד-משמעית כי מאסק ביצע "הטעיה מכוונת" (Scienter) היא האלמנט המרכזי הנדרש להרשעה בעבירות של תרמית בניירות ערך. חוק ניירות הערך האמריקני קובע כי הטעיה ביודעין של משקיעים היא עבירה פלילית שדינה עשוי להגיע למאסר בפועל ולקנסות כבדים. עם זאת, גורמי אכיפה נוטים להסס לפני הגשת כתבי אישום פליליים נגד ראשי תאגידים בגין התבטאויות פומביות, אלא אם ניתן להוכיח כוונת מרמה מובהקת להפקת רווח אישי ישיר. במקרה של מאסק, התביעה הפלילית תידרש להוכיח מעבר לכל ספק סביר כי הצהרותיו לא היו רק "טיפשיות" או רשלניות, כפי שטען בעדותו, אלא חלק ממהלך פלילי מחושב להונאת השוק. פסק הדין הנוכחי מגביר באופן משמעותי את הלחץ על רשות ניירות ערך (SEC) להעמיק את חקירותיה נגד מאסק, ואף עלול להוביל להטלת מגבלות קבועות על יכולתו לכהן כנושא משרה בחברות ציבוריות בעתיד.