שינויי החקיקה בתחום המס, שנכנסו לתוקף בתחילת שנת 2025 במטרה לסייע במימון עלויות המלחמה, הטילו את עיקר המשקל הכלכלי על החמישון העליון. כך עולה מדוח בנק ישראל לשנת 2025. חבילת הצעדים, שהסתכמה בכאחוז וחצי תוצר (כ-30 מיליארד ש"ח במונחי תוצר נוכחיים), כללה העלאת מיסים על צריכה, עבודה ורווחי הון. בנק ישראל, בראשו עומד הנגיד פרופ' אמיר ירון קובע: התפלגות הנטל מעלה כי החמישון העליון נושא ביותר ממחצית מהתוספת (מעל 50%), נתון הגבוה משמעותית מחלקו היחסי בהכנסה ברוטו או בהוצאה לצריכה פרטית במשק. הצעדים המרכזיים שיושמו כוללים העלאת המע"מ לשיעור של 18 אחוזים (יום א', 01.01.25), צעד שצפוי להניב כ-7 מיליארד ש"ח בשנה. בנוסף, הוטל מס שנתי בשיעור של 2 אחוזים על "רווחים כלואים" - רווחים צבורים של חברות שאינם מחולקים כדיבידנד ואינם משמשים להשקעות ריאליות. נטל זה מיוחס במלואו לחמישון העליון בשל הריכוזיות הגבוהה של הבעלות על חברות החזקה ומשלח יד בידי השכבות האמידות, המשתמשות במבנים אלו ככלי לחיסכון ודחיית מס. הקפאת שווי נקודות הזיכוי ומדרגות מס הכנסה במסגרת המהלכים הוחלט על הקפאת מדרגות מס הכנסה ונקודות הזיכוי (המוצמדות למדד), צעד שמשמעותו הכלכלית היא עליית מס "זוחלת" בשווי של כ-2.5 מיליארד ש"ח. במקביל, הוקפאו מדרגות הביטוח הלאומי (המוצמדות לשכר הממוצע) והועלה מס הבריאות ב-0.17 אחוזים, מהלך שצפוי להניב 5.3 מיליארד ש"ח ב-2025. כיוון שמיסים אלו נגבים רק עד תקרה של כ-50 אלף ש"ח, חלוקת הנטל כאן פחות פרוגרסיבית בהשוואה למיסי הכנסה אחרים, אך היא עדיין מוטה כלפי המשתכרים הגבוהים. העלאת מס היסף על רווחי הון, שהניבה כ-1.5 מיליארד ש"ח, הופנתה ישירות לחלק העליון של התפלגות ההכנסה. נוסף על כך, במסגרת הסכם בין ההסתדרות למדינה, הופחת יום הבראה אחד מכלל העובדים (בשווי 1.1 מיליארד ש"ח), צעד שחולק בין החמישונים בהתאם לשיעור המועסקים בכל קבוצה. בנק ישראל מדגיש כי בעוד החמישון העליון נושא בנטל כבד, חמישוני הביניים (3 ו-4) עדיין נהנים מנטל מס נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD, פער ששינויי החקיקה הנוכחיים לא הצליחו לצמצם.