כמעט 5,000 ישראלים נאלצו לעזוב את בתיהם בעקבות פגיעות ישירות במבצע "שאגת הארי", בעוד עשרות אלפי תביעות לפיצויים כבר הוגשו - כך עולה מנתונים עדכניים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוצגו לקראת דיון בכנסת. הנתונים מציירים תמונה מורכבת של פגיעה רחבת היקף בעורף: לא רק נזק פיזי למבנים, אלא גם עומס כבד על מנגנוני הפיצוי והדיור החלופי. ממדי הפינוי - אלפי תושבים, עשרות רשויות מאז תחילת המבצע, בסוף פברואר, נרשמה פגיעה ישירה בבתי מגורים בעשרות יישובים. לפי הנתונים, כ-5,000 תושבים נאלצו להתפנות מבתיהם עקב פגיעות טילים ושברי יירוט. הפגיעות המשמעותיות ביותר נרשמו בערים הגדולות ובמרכזי אוכלוסייה: תל אביב-יפו מובילה בפער ניכר, ואחריה דימונה, בית שמש, ערד ובאר שבע. מדובר בפריסה רחבה - כ-40 רשויות מקומיות שנפגעו. המדינה הציעה למפונים שתי חלופות עיקריות:

• פינוי למלונות במימון קרן הפיצויים;

• או "פינוי עצמי" - קבלת סיוע כספי עבור מגורים אצל קרובים או פתרון עצמאי.

בפועל, המפונים שוכנו ב-32 מלונות ברחבי הארץ, בעיקר בתל אביב, ירושלים, באר שבע ואזור ים המלח. לצד זאת, מעל 800 תושבים כבר הצליחו לשוב לבתיהם לאחר תיקון הנזקים - נתון שממחיש את הדינמיות של התמונה. קרן הפיצויים - עשרות אלפי תביעות היקף הנזק מתבטא גם במספר התביעות: מאז תחילת המבצע הוגשו 16,229 תביעות לפיצויים בגין נזק ישיר לרכוש. הפילוח מלמד על עומס כבד במיוחד במוקדים המרכזיים:

• תל אביב - 7,809 תביעות;

• אשקלון - 5,895;

• עכו - 1,612;

• טבריה וירושלים - מאות תביעות כל אחת.

מרבית התביעות הן על נזקי מבנה, לצד תביעות על ציוד ותכולה, כלי רכב ונזקים נוספים. מנגנון הפיצוי פועל בשלושה מסלולים עיקריים:

• נזקי מבנה - לפי הערכת שמאי, עם אפשרות לשיקום עצמי או באמצעות חברות משקמות;

• תכולת הבית - לפי מחירון ותקרות קבועות;

• כלי רכב - בהתאם להערכת שמאי ואישור תיקון.

מסלול מהיר - אך ללא נתוני ביצוע במטרה להקל על העומס, הופעל מסלול מהיר לתביעות עד 30 אלף שקל, המבוסס על הצהרה וצילומים בלבד, ללא ביקור שמאי. עד כה נפתחו במסלול זה 2,539 תביעות. אלא שהנתונים מעלים גם פערים: אין עדיין מידע רשמי על היקף הכספים ששולמו בפועל במסלול זה או על זמן ההמתנה לקבלת הפיצוי - נתון קריטי להבנת יעילותו. לקחי העבר - והחשש מהתמשכות השוואה למבצע הקודם, "עם כלביא", מצביעה על בעיה מתמשכת: כ-1,450 תושבים שפונו אז עדיין לא שבו לבתיהם, בעיקר בשל נזקים חמורים הדורשים שיקום ממושך של יותר משנה. גם במקרה הנוכחי, ההערכה היא שחלק מהמפונים יישארו בדיור חלופי תקופה ארוכה, במיוחד במקרים של הרס משמעותי למבנים. המשמעות ברורה: מעבר לפגיעה המיידית, מדובר באתגר מתמשך - הן ברמת הדיור והן ברמת הפיצוי. בסיכומו של דבר, הנתונים מצביעים על מערכת שמצליחה לספק מענה ראשוני רחב, אך עדיין מתמודדת עם עומס כבד, חוסר ודאות וזמני טיפול שאינם שקופים במלואם לציבור.