מערכת הניהול הכלכלית בהונגריה, תחת הנהגתו של ראש הממשלה ויקטור אורבן, הפכה למכונה משומנת להעשרת מקורבים פוליטיים, כך עולה מתחקיר נרחב של עיתון ה-Financial Times. התחקיר חושף כיצד חוזים ציבוריים בשווי מיליארדי אירו מנותבים באופן עקבי לקבוצה מצומצמת של אנשי עסקים הנאמנים לשלטון. השיטה מתבססת על מכרזים המותאמים מראש למידותיהם של המקורבים, תוך דחיקת מתחרים זרים ומקומיים שאינם חלק מהמעגל הפוליטי. הנתונים מצביעים על זינוק חסר תקדים בהונם האישי של מקורבי אורבן מאז עלייתו לשלטון (2010). דמות המפתח ברשת זו היא לורינץ מסארוש, חבר ילדות של אורבן ומתקין גז לשעבר, שהפך לאיש העשיר בהונגריה עם הון המוערך בכ-3.2 מיליארד דולר. חברות הקשורות למסארוש ולשותפו לאסלו סיי גרפו חוזים ציבוריים בשווי של כ-2.1 טריליון פורינט (כ-6.3 מיליארד אירו) בשנים האחרונות, כאשר מרבית המימון מגיע מקרנות האיחוד האירופי. בנוסף למסארוש, התחקיר מציין את אישטוואן טיבורץ, חתנו של אורבן, שחברות שבשליטתו זכו במכרזי תאורה ציבורית ופרויקטים נוספים במימון אירופי. דמות בולטת נוספת היא מריה שמידט, מקורבת לשלטון שצברה הון של כ-150 מיליון אירו דרך חוזים ממשלתיים. השימוש במכרזים ללא תחרות אמיתית אפשר למקורבים אלו להשתלט על נתחים נרחבים מתחומי התשתיות, האנרגיה והבנקאות במדינה. האיחוד האירופי, באמצעות הנציבות האירופית וגופי חקירה כמו OLAF, מגביר את הלחץ על בודפשט ומקפיא תקציבים בשווי מיליארדי אירו בשל "שחיתות סיסטמית". דניאל פרוינד, חבר הפרלמנט האירופי מטעם מפלגת הירוקים, מתח ביקורת חריפה על אורבן וטען כי "14 מיליארד אירו נעלמו" תחת שלטונו. גם ארגון Transparency International בבודפשט, בראשות יוז'ף פטר מרטין, הגדיר את המצב כ"לכידת מדינה מלמעלה למטה" שבה השלטון משתף פעולה עם חוגי עסקים לייצור אקו-סיסטם של שחיתות ממוסדת.