יו"ר סוכנות האנרגיה הבינלאומית, פאטיח בירול, אישר את החששות הכבדים בנאומו בקנברה. לפחות 40 נכסי אנרגיה בתשע מדינות במזרח התיכון ספגו נזקים קשים מאז פרוץ המלחמה עם אירן ב-28 בפברואר. שדות נפט, בתי זיקוק ומתקני גז טבעי נפגעו באופן שיחייב זמן שיקום ממושך. לדבריו, שיבושי האספקה ילוו את הכלכלה העולמית גם לאחר השגת הסדר מדיני או הפסקת אש בשטח.
סגירת מצר הורמוז גרעה מהשוק העולמי כ-11 מיליון חביות נפט ביום. נתון זה כפול מהמחסור המצטבר של משברי הנפט בשנות השבעים. בירול הגדיר את המצב הנוכחי כשילוב של שני משברי נפט וקריסת גז אחת בו-זמנית. מדובר באיום ישיר על הכלכלה הגלובלית שאינו פוסח על-אף מדינה, כאשר עורקי הסחר החיוניים ביותר נחתכו בבת אחת.
המיקוד של בירול עבר מחבית הנפט אל המולקולה הבודדת. הוא הדגיש כי הפגיעה בפטרוכימיה, בדשנים, בגופרית ובהליום היא המנוע המרכזי למשבר. אלו החומרים הדרושים לחקלאות בדרום אסיה, לייצור שבבים בטאיוואן ולתעשיות התרופות והפלסטיק. המנהיגים בעולם טרם הפנימו את עומק הבעיה, שכן הנזק לתשתיות הפיזיות כבר נעשה ושיקומן יארך חודשים ארוכים.
סוכנות האנרגיה כבר שחררה 400 מיליון חביות ממאגרי החירום, הכמות הגדולה בתולדותיה. למרות זאת, פתיחת המצרים בלבד לא תבנה מחדש בתי זיקוק שהופצצו או צינורות שנפגעו. קיים פער מסוכן בין זמן התיקון ההנדסי לבין לוחות הזמנים הקצרים של עונות השתילה ומלאי ההליום התעשייתי. הפער הזה הוא שיקבע את מחירי המזון והתפוקה התעשייתית בשנה הקרובה.