הפלת המשטר באירן אינה יעד מיידי אלא תהליך ארוך, מורכב ובלתי ודאי - כך עולה מחשיפה של הג'רוזלם פוסט, הנשענת על גורמי ביטחון המעורים בפרטים. לפי אותם גורמים, גם בתוך מערכת הביטחון אין ציפייה לשינוי מהיר, וההבנה היא כי מדובר במהלך מצטבר, הנשען על שילוב של פעולות מודיעיניות, טכנולוגיות ותודעתיות לאורך זמן. לצד זאת, יש לציין כי בשנים האחרונות נרשמו גלי מחאה חוזרים בתוך אירן - בעיקר סביב מצב כלכלי קשה, שחיתות שלטונית ודיכוי פוליטי - אך עד כה הם לא הצליחו להביא לשינוי שלטוני. מהפכה מודיעינית שקטה מאז כניסתו לתפקיד ב־2021, ראש המוסד דדי ברנע הוביל שינוי מבני עמוק בארגון, שבמרכזו שילוב טכנולוגיות מתקדמות, ובראשן בינה מלאכותית, לצד הרחבת רשת הסוכנים והעמקת הפעילות בתוך אירן עצמה. לפי הדיווח בג'רוזלם פוסט, הוקמה יחידה ייעודית לבינה מלאכותית שתפקידה לא רק לנתח מידע מודיעיני אלא גם להוביל מהלכי השפעה תודעתיים, לפרסם תכנים ולנצל נקודות תורפה פנימיות של המשטר האירני. במקביל, המוסד הגדיל באופן משמעותי את היקף הגיוס וההכשרה של סוכנים מקומיים, כולל מתנגדי משטר, שמסייעים באיסוף מודיעין, איתור מטרות ואף בהכוונת פעולות בשטח, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ותיאום הדוק בין יחידות שונות. מגמה זו משתלבת גם בהערכות מערביות רחבות יותר שלפיהן המאבק באירן מתרחב מהזירה הצבאית הקלאסית לזירה תודעתית וטכנולוגית, שבה מידע והשפעה על דעת קהל הופכים לכלי מרכזי. ממכה נקודתית למערכה מתמשכת האסטרטגיה החדשה מבוססת על מעבר ממבצעים בודדים וממוקדים ליכולת רחבה להפעיל עשרות מהלכים במקביל - מודיעיניים והתקפיים - בתוך אירן ומחוצה לה. בעוד שבעבר היה המוסד מוגבל יחסית במספר המבצעים הגדולים שיכול היה לנהל בו־זמנית, כיום מדובר, לפי הפרסום, במערכת המסוגלת להפעיל מאות סוכנים ועשרות פעולות מתואמות, הכוללות איסוף מודיעין, פגיעה בתשתיות, וליווי תקיפות של חיל-האוויר נגד יעדים אסטרטגיים. בין היתר מיוחסות לפעילות זו פגיעות במערכות מכ"ם, בתשתיות טילים בליסטיים ואף מרכיבים בתוכנית הגרעין האירנית, באופן שחייב חלקים ממנה לעבור שיקום כמעט מלא. במקביל, לפי פרסומים זרים בשנים האחרונות, ישראל וגורמים מערביים הפעילו גם יכולות סייבר מתקדמות נגד תשתיות אירניות, מה שממחיש את המעבר למערכה רב־ממדית שאינה מוגבלת רק לשדה הקרב הממשי.